ובלילות הייתי עף
הו, כמה רחוק הייתי עף,
ממריא אל מעל לעננים,
אל מעבר לרקיע,
אל לחישות הכוכבים שקראו לי
לצאת מגופי, אל ערפילי דמיוני.
ובלילות הייתי שר
הו, כמה חזק הייתי שר
במול, במז'ור ובמינור,
פורט אקורד על הגיטרה
על צליליו הכחולים של הירח
על תווי שנות נעוריי שנשכחו
ובלילות הייתי חולם
הו, מה יפים היו חלומותיי
מלאים בקסם ובזוהר
על נסיכות ואבירים על סוס לבן
על גמדים ודרקונים, על דולפינים וחדי קרן
על אגדות ילדותי שנרדמו
ובלילות הייתי חי
הו, מה רבים היו אותם לילות
בהם שיחקנו וצחקנו
התרוצצנו עד שלא נותר עוד כוח
גילינו צעד אחר צעד את נפלאות הילדות
את קסמו המהפנט של התום
ובלילות אני נזכר
בכל אותם לילות שנחרטו בי
שנותרו כתובים על דף מצהיב
בחברים הטובים שנשארו שם מאחור,
שהחיים לקחו לפתע בלי הסבר
ובדמותו של השחר המפציע על הדרך.
ובלילות
אני נרדם
ומחייך.
|
