כזקנה כמושה חרושת קמטים,
פרח קמול עלים, נמצא הדיכאון.
ומתוכו תעלה עלמה צעירה,
לחייה סמוקות מאבקת חיים.
ידיים קרות, חלקות,
כנחש היוצר תלמים
במדבר הצחיח של נשמתי,
ופתאום דם זורם בעורקים צעירים
וניעורה שמחת החיים.
שורות על גבי שורות
נכתבות ביומן ישן,
שכמה לאותות החיים,
חזרתי הביתה, אל חיקו החמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.