שי ווירטשפטר / דליקה |
ושבתי אל האהבה.
הלב פוסע נינוח בשדירה
עת לא אדע חפצי ועקבותיי-עלה יבש ירוק כליבלוב
צעד שכזה עמידה הוא,תהייה,והתלקחות
במשיכת חוט רשת נפרמת וחלודה נושרת
אתפרש ואסתחרר באהבה חשוף
ארחף מתוך שמים ואנחת על הפרצוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|