בחבל לכיש, בחבל לכיש
                   נגנב, נשדד, נשחט בקר
                   והמגדלים חסרי אונים
                   רוצים לעזוב, אדוני השר.

                   לא על מתנחלים בלתי חוקיים
                    שהתיישבו בראש ההר,
                    במתיישבים חוקיים לחלוטין
                    מדובר - אדוני השר.

                    מיד שירדו מהאונייה או מטוס
                    הועברו במשאית ללב המדבר
                    ואמרו להם: "כאן תתיישבו
                    ותעבדו את האדמה!" אדוני השר

                    והם שקראו להם "עדות המזרח"
                    ושנים ארוכות  ישבו במלאח
                    ולא הריחו ריח האדמה
                    למדו, עבדו והקימו
                    ישובים חקלאיים לדוגמה.

                   ואל שאל כמו מראיינת ברדיו:
                   "וכמה שנים אתם שם ובאיזו שנה?"
                   "לפני 52  שנים,
                    הרי אתה יודע את תולדות המדינה?"

                    "ולה אתם לא יכולים על הבקר לשמור,
                    להקים גדר, ברפת לסגור?"
                     הבקר, גבירתי, זקוק למרעה
                     וגם איש המדבר אותו רוצה.

                     ואם יימצא בינינו איש אמיץ
                     כמו פעם אנשי "השומר"
                     וירה בפוגע ברכושנו
                     מיד  בהתאם לחוק ייאסר.

                     אז הם מוכרים עדרים ועוזבים את המרעה
                     עשרות אלפי דונמים, אדוני השר,
                      ובמקומם מתיישבים פליטים פלסטינים
                      ומקימים מאהלים אנשי המדבר.

                      אלה עוזבים ואלה עולים
                      על השטח העזוב והנטוש,
           עד שיום אחד יחברו את הרצועה עם ערי הגדה
           בלי כל אלימות, בלי מלחמת כיבוש.
   
                      גם בצומת מגידו וצומת גולני
                      אלפי דונמים תופסים בדווים,
                      ואנחנו נוטשים והם מתקדמים
                      וגבולות של מגינה בדרך קובעים.

                      ועל שטח מאות אלפי דונמים,
                      מרעה עשיר ושטח רב,
                      ממונה פלוגה אחת - ל"ו,
                      72 אנשי מג"ב!

               ולכן אדוני השר, אנא עזוב המשרד,
               עלה על המסוק ועבור לאורך קו התפר
                ואחר כך תמסור לנו באמרי שפר
                מה ראית:
               
               בשדות מרעה, שהיה לבוקרים יהודים
               צומחים אוהלי קידר, שחורים וקודרים
               כל אוהל מרוחק לפי הכבוד-
               זה של ראש המשפחה וזה של הדוד
               ושם הרחק מפוזר צאנם ועדרי בקר
               שעדיין  שייכם ליהודים
               ולהם ישתייך מחר!

               וכאן לא רחוק מהעיר ג'נין
               מפוזרים אוהלים - ענפים וסדין,
               אלה שלפני חודש חיו במחנות
               סגורים, צפופים, פליטי מלחמות,
               עכשיו בחופש לפני האוהל יושבים,
               נשים מבשלות והגברים מעשנים
               וכל אוהל קרוב או רחוק יותר
               בין הרצועה והגדה מחבר
                עד שיום יבוא והשטחים פשוט
                ב"כיבוש זוחל" יעברו לרשות.

               ובינתיים בבג"ץ  יבקשו היושבים
              "חזקה" על האדמה, שהם מעבדים
              באין מפריע -
              כי הרי זאת  האדמה של אללה,
              אשר ברא את האדמה ואת הרקיע,
              אדמה שעליה  חיו אלפי שנים,
              בטרם הגיעו לכאן  הכובשים.
              ובעקבות הבקר  הנשחט והשדוד
              ילכו מאדמות אלה  'יאהוד'.

              ונגד כל אלה -שודדים- עם רב
                        72  אנשי מג"ב
               ואם לא בדיחה זאת,  אל תישאר אדיש
               כשנשדדים לעיניך  מרחבי לכיש,
               אדוני  שר, הממונה על המשטרה?