שחור זה מרגיע, אבל רק אותי.
כולם רואים שחור וחושבים מוות, סוף, ריקנות,
ורק אצלי זה שקט, לילה, שלווה.
אולי כולם צודקים, גם אני - גם הם,
כי המוות מביא עימו גם סוף, וגם שלווה ושקט,
ואולי זה אני שסתם מוזר, יותר ממה שחשבתי.
אבל אולי אני בעצם בסדר, וכולם חושבים הפוך.
עכשיו מילא אתה לא בסדר בראש, אבל לך תנסה לאשפז את כל העולם.
סה"כ מחפש את השקט שלי, מנסה לחיות, לתמרן.
ובינתיים,
רק שחור מרגיע אותי.

תתמודדו.