(איש חילוני ואיש דתי נפגשים ליד קיר לבן באמצע שום מקום)

(יש חבל שצף באוויר-הנפשות הפועלות לא שמות לב לחבל בכלל)

איש חילוני: אתה יודע איפה אנחנו?
איש דתי: אנחנו כאן!
איש חילוני: כן, אבל מה זה כאן?
איש דתי: גן עדן!!
איש חילוני: תפסיק לדבר שטויות, אם היינו בגן עדן לא היית
כאן.
איש דתי: אז אנחנו כנראה בגיהינום, כי אתה כאן!
איש חילוני: מצחיק מאוד...

(שקט לזמן מה, האיש החילוני והדתי מחפשים שלט או סימן לידע
איפה הם).

(האיש החילוני מתחיל לדבר מתוך השקט-כאילו לעצמו)

איש חילוני: אתה זוכר איך הגעת לפה?
איש דתי: מה?
איש חילוני: (צורח) אתה זוכר איך הגעת לפה?
איש דתי: דבר ראשון-לא צריך לצרוח. דבר שני-הדבר האחרון שאני
זוכר זה שישנתי עם אישתי במיטה ואז מצאתי את עצמי פה....
איתך!!
איש חילוני: אתה נשוי?
איש דתי: כבר כמעט 20 שנה...
איש חילוני: החלום שלי זה להיות נשוי.
איש דתי: למה אתה לא נשוי?
איש חילוני: זה לא כמו אצלכם, לנו יש אהבה, אין לנו משדכים.
איש דתי: אולי תתפלא לשמוע את זה אבל האישה שלי ואני לפני
שהיינו דתיים היינו חילוניים (פאוזה) כמוך!!
איש חילוני: אז... אז למה עזבת את החילוניות?
איש דתי: לא זוכר, כנראה שטיפת מוח או... (שם לב לחבל צף
באוויר), מה זה???
איש חילוני: לא יודע כנראה...

(צד אחד של הבמה נעשה חשוך בפייד-אוט, הצד השני של הבמה נדלק
בפייד-אין)
(רואים אישה בהריון-שמעליה כתוב "וככה זה קרה...")