ג. ליאת / חסר מילים |
באו ידי לכתוב .
ואין בי היודע מילים מקומן.
בצל צלילך עלו סערות מן השאול.
אגרסיביות היא לתאור וכי עדינות במקומך.
אדם כחידה מסועפת הינך.
ואני אל מולך כאחת חסרת הבנה.
ולו רק דקה בבהירות נפש ,
אולי עוד יוכלו העננים לפזר את הערפל.
לחמימות קרני השמש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|