כבר מאוחר,כולם כבר הלכו הביתה.
הסתגרו אחרי דלתות גדולות מברזל.
שום דבר עוד לא ניגמר.
אני מגשש את דרכי,הכל כאילו לא היה.
אני מחפש מהות,מחפש משמעות אבל עושה עוד שטות.
אני סופר צעדים,מחפש מעשים.
אל תספרי לי על פרידה ,אלל תברחי עם עוד אהבה.
את חושבת שאני לא מתאים ואולי קצת תמים.
את חושבת שאני טוב מידי ואולי ביכלל לא כדאי.
מחר כבר לא תרצי ,מחר אולי תברחי.
בתוך ארץ אוכלת יושביה אני אליך קורא,ואותך אני באמת רוצה.
בתוך עם עם מעט שכל והרבה מאד עצבים את יושבת.
את אומרת שאני שונה שאני סתם לא שווה.
פרפרים יש רק בשמים,ההרגשה לא תבוא לך בנתיים.
אנשים מסתכלים,אנשים תמיד רוצים להיות מאוהבים.
רוצים להיות מחוזרים ולפעמים מרגישים קצת נירדפים.
אבל את שונה ,את אחרת,את לא תמיד זוכרת.
אבל תדעי שפרפרים יש רק בשמים,ההרגשה לא תבוא לך בנתיים.
אנשים כאן עצובים,אנשים כאן נהרגים.
אני כבר לא זוכר את כל הדרכים,את כל ההרוגים.
אני מחפש אליך את הדרך אני מחפש אותך אך אני יודע ש..
פרפרים יש רק בשמיים ואנחנו שניים,עם עצב ובלי רגש,
עם רגש ובלי שמש, עם שמש ובלי חם.
כי פרפרים יש רק בשמיים ואהבות הם כאן על האדמה לבנתיים.