הפצע אינו מגליד
הוא נפתח ומחליד
הוא מזדקן וגדל
וכל איש על קיומו שואל
אני עונה בשלילה עם תנועה ניגודית
ראשי נע  בתנועה תנודתית
מזילה דמעה שמכוסה בחיוך
מביטה בעין אחת שקורצת הפוך

הורוד שוב מתפרץ מסביב
אבל אני רואה הכל נחרב
הכל נוטש
ואני ממשיכה ללטש
מלטשת דמעות עשויות פנינה שברירית
העצב משתקף בעיניי
מלטשת פנינת עצב בידיי

חורצת גורל במטבעות של כסף
חורצת את העתיד בבועות של קצף
הכל נחרץ נעשה ועבר
ועכשיו מה שנותר לי לעשות הוא לחכות למחר


שוקעת טובעת במעמקי הים
צוללת לתת מודע ומציאה עוד פנינה משם
יוצאת ויושבת על החוף מלטשת  פנינים
הרכבת נסעה כבר ואני לא בפנים!