אני מתלבטת", אמרה, מרכינה את ראשה.
"על מה יש פה לחשוב?", שאל ההוביט בתסכול.
"זה לא כל כך פשוט", נאנחה, מבטה לא מש מהרצפה הגסה.
שתיקה.
"כשאני רעב", ענה לפתע בהתלהבות, עיניו נוצצות, "יוצא אני אל
היער העתיק, ללקט גרגרים, או לקטוף פטריות לתבשיל. אינני נשאר
במערה החשוכה ומדבר אל בטני הריקה.
הלא כך גם באהבה...?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.