אלמוג גולדברג / גשם |
מרגיע את הפצעים, מחטא את המוגלה
בור השופכין שנקרא "אנושות"
חוזר לרגע אחד של טהרה
כאשר כל החטאים זורמים אל הים
אולי אפשר לחלום
על עתיד טוב יותר
שיגדל מבן השלוליות
ילבלב לשניה
ירוק ורענן, אל מול השמש החורפית
יתחמם, ישאף כוח לגדול
ואחרי שניה ירמס, ידרס
על ידי סולית גומי ישנה, וטרקטור מקרטע
האדם שנית משחק במשחקו הלא מובן
קופץ צעד קטן קדימה
ומיד, מבלי לחשוב
שניים גדולים לאחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|