1. חוץ, פארק עם אגם במרכזו, יום.
יוסי, 30, גבוה ושמנמן, יושב על שפת האגם עם לילך, 26, יפה,
גבוהה, בלונדינית.
שניהם מחובקים ונינוחים.


יוסי
תראי איזה יום יפה, הכל כל כך יפה ואת במיוחד! את ממש זורחת
היום!
(אני אוהב אותך וכיף לי איתך)
לילך(מחוייכת)
די, תמשיך.
(גם אני אוהבת אותי)
יוסי
אז מה, סיימת את הרשימת מוזמנים?
(אני מת שנתחתן כבר)
לילך(נהיית מוטרדת)
עוד לא
(אני לא בטוחה שאני רוצה להתחתן)
יוסי
נו, אמרתי שזה בסדר. נחום יכול לבוא. אני באמת מוטרד טיפה, גם
כי הוא היה החבר שלך וגם כי הוא פגע בך כל כך, ובכלל, הוא אפס,
אבל זה בסדר, שיבוא.
(אני שונא את נחום הזה ואני לא רוצה שהוא יהיה אבל נכנעתי)
לילך
זה לא זה.. יוסי..
(יש סיבה אחרת שאני לא רוצה להתחתן בגללה...)
יוסי(קוטע את לילך)
גם אין לי בעיה עם הדודות המעצבנות שלך. אני אוהב אותך, אני
מוכן לקבל כל מה שקשור
אלייך מתוקה שלי.
(אני ממש רוצה שנתחתן כבר ואני מאוהב בך עד השמים)


לילך מתרככת ומחייכת, מחבקת את יוסי ויוסי נושק לה על המצח.


יוסי
אני כבר מדמיין את זה... נקנה את הבית בגליל... נחיה יחד
בפסטורליה הזאת.. זה כל כך נפלא..
(אני כל כך מאושר איתך ואני רוצה לחיות איתך לנצח)


יוסי נהיה שמח בצורה קיצונית, קופץ לעמידה ושולח יד לעבר
לילך.


יוסי
בואי נטייל טיפה, נמאס מהתכנונים.
(אני לא רוצה ללחוץ בואי ננקה את הראש טיפה)


לילך קמה לאט ומתחילה להשתעשע עם יוסי ומדגדגת אותו. שניהם
צוחקים ומתחילים לטייל..


לילך
יוסי, אתה כזה חמוד, ונח, ומסודר, הלוואי והייתי כמוך...
(אתה כזה משעמם ואני כל כך שונה ממך)
יוסי
שטויות לא הייתי מתחתן עם עצמי..
(אני ממש מוחמא)


יוסי צוחק ולילך שותקת ונעמדת במקום.


לילך(עם ראש מושפל)
נפגשתי לפני שבוע עם נחום.
(התנשקתי עם נחום ובגלל זה אני לא רוצה להתחתן אבל לא רציתי
לשבור אותך אז רק עכשיו  
אני אומרת לך)
יוסי(צועק בכעס)
יא חתיכת זונה! ידעתי שאתם שוכבים!
(ניחשתי ככה ועכשיו אני יודע ואני כועס מאוד!)
לילך(כועסת)
מה?!?! אנחנו לא שוכבים!! אני לא מאמינה שככה אתה חושב!!! אבל
התנשקנו!
(איך אתה מעיז?!? חבל שלא שכבתי איתו!)
יוסי(נרגע)
אה... זה בסדר.. גם אני, התנשקתי אתמול עם אחותך הקטנה עדי.
(אני אשחק אותה קול ואחזיר לה)


יוסי מחייך חיוך מטופש ולילך סוטרת לו.


לילך(בכעס)
אתה חתיכת חרא זה מה שאתה. אני הולך לנחום, הוא גבר אמיתי!
(אני הולכת לנחום, הוא גבר אמיתי בניגוד אלייך יא אפס)


לילך הולכת, יוסי נשאר. יוסי מתיישב על ספסל, מרכין ראש ומתחיל
לבכות.




זה היה תרגיל בקורס תסריטאות ובהגדרה היינו צריכים לכתוב סצנה
של זוג שעומד להתחתן, ולבחורה יש משהו לספר לבחור על החבר קודם
שלה, והתסריט צריך לכלול ביטים (שינויים בהלך הרוח של הדמויות)
ובסוגריים, מתחת לכל משפט בדיאלוג, הסאבטקסט.