ואולי היית
רק זכרון עמום
את וצל היותך
כדיסק של עורבים צורחים
סופרים שרים כתרים
ואולי זו רק
צל שפיותי המתרחקת
הקוראת לך
לחזור אלי
לשוב לקן החם והבטוח
והמלא בחוסר ודאות
שלי ושלך
בגלגול עמוק
וסמוך ובוטח
של נשמות תועות
כי אלוהים כבר לא מרחם על הילדים
ולא כל שכן עלינו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.