עמית וזנה / האיש הרע |
אישה מזילה ריר עוברת בצידו של השביל
שערה שחום וחלק כסגולת נחל מבהיק
אני משאר שהיא עומדת להקיא את כל חייה על השביל הזה
תמונה אחרת והיא עפה ברוח
אני צוחק ולא מצליח לתפוס אותה
היא עפה והקופים באים לעזרתי
הצילו היא צעוקת וליבי מתמוגג מאושר על סבלה
אני אוהב אותך ילדה יפה שלי
את כל עולמי ואני לא משקר
היא מתחילה להקיא והשמים מחפרים
היא מקיאה חולצה של רוסים
אני מתחיל להגעל ממנה אבל זה עדיין סביר
תמיד אהבתי אותך אני צועק לה
לא נריב יותר יין צח שלי
הקיא ממשיך לרדת על הבתים והעיר הופכת לילד חרידי
הפילוספים רצים על נפשם
חולי האסמה רוקדים במשולשים
נגני הגיטרה מנגנים על סקספון
לפתע נגמר לה האוויר והיא צונחת כמו נוצה ברוח
שקט מפתיע שורר בעיר
הסינים כבר לא עושים סקס בקבוצות
האורז של אמא כבר יותר טעים
נגני הגיטרה כבר לא שם
והיא עפה ועפה ועפה ואין מה שיחזיק את הגועל הזה
אני לא יכול להפסיק לצחוק
יש כאלו שיגדו שאני רע אבל היא ..
בטוח שלא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|