|
שלושה מלאכים בדמות ילדים קטנים ומתולתלים
יורדים מן השמיים עם המון תהייה
באומרם לי " יהיה בסדר"
בעודי בוכה.
"איך זה שילדה יפה כמוך פה בודדה?
האין לך חברים, הורים, משפחה?"
"אכן יש לי " אני עונה
יש הורים, יש משפחה גדולה
וגם עם חברים אין בעיה"
"אז למה את בוכה?"
שואלים שוב המלאכים עם פניהם התמימות והזוהרות והבעתן הרגועה
"היש בעיה?"
בתחילה לא ידעתי מה לענות למלאכים
חשבתי ועניתי לבסוף
"לא קורה לכם שלפעמים סתם בוכים?"
המלאכים הביטו אחד על השני בתמיהה
וחזרו לשמיים במהרה.
ואני המשכתי לשבת על הספסל בגן
שקיעה מפצירה באויר הקר והרענן.
פרחים, ציפורים צייצניות ושלל צבעים עכשיו בשמיים
"עם כל כך הרבה יופי מסביבי, איך אפשר לעצור את הדמעות
בעיניים?" |
|
|
אני דיי זורמת
עם זה. כותבת מה
שמרגישה. אבל
יותר מכל, קודם
כל בודקת אם יש
את המילה. למשל,
כאן כאן אכתוב
עכשיו: גיגה. זה
אומר משהו? נכון
מאד. ולכן כל
פעם כשאתם
מחפשים משהו
בסלגונים, חפשו
משהו שנון.
גיגה, למשל.
ואז תראו את
הסלוגן הזה שוב.
המעגל הזה של
המחזוריות מטריף
אותי!
משרד ההסברה,
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.