זה קרה לפני מספר חודשים, כששמתי לב פתאום שאין מספיק מבקרים/
התייחסות  לדף שלי בעוד שאחרים מקבלים שלל מפחיד ביופיו של
תגובות. מיד הבנתי שכאן יועיל גימיק פרסומי  זול. שלפתי אם כך
יוצרת בדיונית  ומוטרפת בשם יוכבד שאת שיריה הפמיניסטיים
לסביים ושמאלניים תכננתי חודשים קודם. יוכבד, למי ששואל , היא
ערבוב משונה בין בילי מוסקונה לרמן ואורלי קסטל בלום ועוד כמה.
בקשתי יפה מחבר נוסף שיפתח לי  דף נוסף בבמה חדשה.

מידידי הטוב מהיסודי ביקשתי שיוסיף לדף ביוגרפייה, ציור במקום
תמונה ושיר אחד ובקיצור-  שיקים לדף תוכן אמיתי, נמוך אבל
אמיתי. משנבצר ממנו, עקב סדר יומו העמוס, התעצבנתי לבסוף
ובאישון לילה התדפקתי על מפתן תחנת אינטרנט ושם התחלתי את
יצירת הטמטום. כעבור מספר ימים או אולי שבועות שמתי לב שהלסבית
המשונה לא מושכת קוראים ושלחתי אותה להשתלח מילולית באנשים עם
דפים בבמה. על צעד זה הצטערתי, שכן יוצר נקמן וחסר חוש הומור
שיוכבד קראה לו חזיר שובניסט המרבה בדימויים פאליים, החל
בלינץ' וירטואלי שבסופו - עקב פטפטנותו של הידיד הנוסף שנידב
את האימייל- נחשפה זהותי האמיתית.

אין מה לעשות פשוט הודיתי בזהותי בביוגרפיה של יוכבד והוספתי
לה שירים בהם אני מלגלג על הצורה שבה רק מפרובוקציה ניתן להשיג
התיחסות פה.


לתשומת לבכם הגולשים...

מוקדש בהוקרה לגיבסון, המנהל האמנותי של פאב "הבלקוני", שיוצר
אמנות המערבת בתוכה את הקומי יחד עם הטראגי.