מצעד אלטרנטיביים ברדיו.
לפני שנה בדיוק
באוטו לא שלי
חלפתי ברחובות דרום תל אביב הרטובים
כמו במקרה
מתחת לבית שאליו חפצתי כל כך להגיע
בדרכי למקום אחר.

אחת בלילה, ההנתי וחייגתי
האופנוע לא היה בחניה
כשקולך נשמע מן הצד השני של הקו
אלפי התחרטויות ופחדים באו בי
אבל למשמע ה"תעלי"
סובבתי באחת את ההגה והפניתי גלגלי אליך

ובעודנו מציפים זה את זו בחופש הפתאומי
של דירת הרווקים שלך
מסירים חלקי לבוש באור נרות עמום
בסטודיו עשוי העץ
ועושים אהבה כמו שאהבה צריכה להרגיש
הבנתי שאני אולי יכולה לחכות לך לנצח

מצעד אלטרנטיבי ברדיו.
שנה חלפה
איפה אתה? משקיף על רמת גן ממרפסת גבוהה
מתנשא בבדידות שלך וטוטאלי בגבריותך,
אותו הגשם צונח לארץ
עורם בוץ בפאתי המדרכות
על צמיגי המגנום הראוותני שלך
ואתה ישן לבד
או איתם
במיטה מלאת פיג'מות ודובונים.

אחת ואחת עשרה בלילה שלי
ההתלבטויות אינן עוד בעניינך
מישהו אחר טורד את חיי מעתה
ואם הוא יאמר לי עכשיו לעלות או לרדת
כמעט אותו האושר,
או אושר דומה, או אושר חדש ומרהיב
יצהיל את חושיי מיידית

אלך איתו, אקרא לו לבוא אלי
אניח לו לקלוף ממני ביגוד ומסכות
אתן לו מזון למחשבות שונות ומשונות
אבהיל אותו באהבה שאני מסוגלת לתת
אשתק אותו בדחפים הרפלקסיביים שלי
אלהיב ואשטוף בחום שלא ידע שנים
ארהיב ואומר לו הכל
בלי סינון
ובעודי מקשיבה לקולו, מניחה לנשיקותיו
לקסום בי נחת גדולה ולהרטיבני כל כך
אדע שעוד אין אפשרות להריח את הנצח גם עכשיו.