|
והנה הוא שוב מדליק את נר הזיכרון
ועוד איך אפשר לשכוח
בודד מזאב עם קור עמוק בלב
מה יפה הוא זכרונה,כי לא היה בו רשע
לא נגע בה השטן ומלאכים אמרו את שמה
אין דבר שיוכל לומר לה,מאור עיניה כבה
הוא ממשיך לחיות על זמן ועדיין לא יודע
עוד לא הגיע לגיל 60 וכבר איבד את אלוהים
בלי אמונה ורצון לירח
מתכסה הוא בשמיכה קרה כשעיניו פקוחות לרווחה
בלי אמונה ורצון לשמש הוא קם שוב ושוב
יום אחר יום ואין דבר שיוכל לומר לה
כי כבה מאור עיניה
הוא ממשיך לחיות על זמן ועדיין לא יודע
טיפות זיעה מחלחלות טיפות זיעה שמלטפות
עוד לא הגיע לגיל 60 וכבר איבד את רוח החיים
שותל פרחים בגינה שלה
עם אותה המחשבה
איך האדמה נותנת פרחים
ממקום שחיים קבורים |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.