[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני שוכבת במיטה מנסה לקרוא ספר, אבל המילים לא מתחברות
למשפטים. ואני שומטת את הספר ונשכבת על הגב, וכבר אני מרגישה
את נשימתך החמה על צווארי, ואת אצבעות ידייך עוברות על פני,
עין אחרי עין, דרך האף אל השפתיים, ועם כל נגיעה שלך אני נהיית
יותר ויותר שלווה.
ואתה מנשק אותי ברוך מהול בכאב על השפתיים, ודרך עיניי העצומות
אני חשה את המבט שלך. ואתה מביט בי כמו שתמיד רציתי.
אתה יורד אל עבר הצוואר שלי ואני מרגישה את הלשון שלך מרפרפת
על העור שמכסה את קנה הנשימה שלי, והמגע הזה כאילו מנקה אותי
מבפנים ופעם ראשונה אני יכולה לנשום עמוק ולרווחה.
ואתה ממשיך. לאט אבל בתקיפות. אתה פושט ממני את החולצה, כמו
שמפשיטים ילדה קטנה, וכבר אני נגלית לך בחזי החשוף, במערומי,
כשבינך לבין לבי לא מפריד דבר פרט לעורי הלבן.
ואצבעותייך מלטפות את פיטמתי, ואתה מרכין את ראשך ויונק. ואני
תופסת בעורפך, מלטפת, מקווה שדרך ליטופי אתה מבין. שאני פה,
ולא הולכת, ושלנצח תוכל לינוק ולשאוב מתוכי כל דבר שתרצה.
ראשך מונח כרגע על חזי העולה ויורד בעודי מנסה לשמור על קצב
נשימות סדיר. ואני נסחפת אל תוך השלווה שבתנוחה הזאת, אבל לך
יש תוכניות אחרות.
ורצף נשיקותייך הבלתי פוסק נמצא כבר בשיפולי בטני. אתה מתרומם,
פתאום מעט נבוך מהערום שלי לעומת לבושך המלא, ואתה פושט את
חולצתך. ידי נשלחת אל חזך, שמסמל בשבילי יותר מהכל, מקום מפלט
מצרות היום יום. אך אתה לא נותן לי לגעת בך בנקודה החשופה שלך.
כאילו אתה פוחד שמגע אצבעותיי ייצרב בך, ואתה עדיין לא מוכן
להתמסר לי כולך.
אתה תופס בידי מניח אותה פרוסה מאחורי ראשי. אצבעותייך פותחות
את כפתורי הג'ינס שלי. אתה מושך אותו ממני בפראות, ופתאום אתה
מחיש את צעדייך, וכבר תחתוניי השחורים, זרוקים אי שם ליד
מיטתך.
אתה נוגע בי עם לשונך. רעד עובר בגופי. קשה לי להאמין שזה סוף
סוף קורה. אבל אני רוצה שתתמסר לי גם. אצבעותיי חופרות בשערך.
אני מנסה למשוך את ראשך כלפי מעלה, כדי שאוכל להביט בעינייך
ולהבין, אבל כרגע אתה חזק ממני.
ואני שומעת בירכתי מוחי איך אתה מוריד מעצמך את פרטי הלבוש
שעוד נשארו, ושוב אנחנו פנים מול פנים. אני מחפשת אותך לנשיקה
אבל אתה מתחמק. מתרכז בצווארי, בשדיי, רק לא בפנים.
ואתה חודר לתוכי, לאט ובעדינות, אבל זה עדיין כואב. אבל הכאב
הוא טוב. ועם כל תנועה שלך אני מרגישה איך אני הולכת לאיבוד
בתוכך, וידייך אוחזות בשלי לא נותנות לי לזוז. אתה קובע הכל.
הקצב, החוזק, זה הכל נתון לשליטתך, ואני מתמכרת. התחושה הזאת
שמישהו דואג בשבילי, שזה כבר לא הכל עליי, שמישהו לקח אותי תחת
חסותו היא ממכרת.
וכשאתה גומר, אני גומרת איתך.
ובלי לשחרר אותי אתה מקרב את שפתייך לשלי, מנשק בכל הכוח.
ופתאום אתה ניתק ממני,מסתובב לצד השני של המיטה. אני מניחה את
ראשי בשקע הכתף של ועוצמת את עיניי. ידך השמאלית מלטפת את גבי.
אנחנו שותקים. אני שומעת איך הלב שלך פועם. אני שוקעת לאט לאט
אל תוך הנמנום, מרגישה כמה אתה עוד ער, רוצה כ"כ שתוותר כבר,
שתיכנע, שתאהב אותי כמו שאני אותך, ברוגע, בשקט, בביטחון.
שתפסיק לפחד כבר.
ידי נשלחת אל עבר ראשך ואתה נרתע. אתה מסתכל עלי ושפתייך
ממלמלות את המילה טעות. אני רוצה לשאול כ"כ הרבה אבל מפחדת
מהתשובה. ברגע הזה אני מעדיפה לא לדעת. אני מתיישבת במיטה,
ערומה כ"כ, ופתאום קשה לי עם כל העירום הזה. קשה לי שאתה יודע
עלי כ"כ הרבה ואני לא מצליחה להבין מתוכך אם אתה בכלל רוצה.
אני מגששת אחרי בגדיי. אני כבר לבושה ונושקת לך על המצח. אני
עומדת ללכת, ואתה תופס בידי ושואל אם אני בסדר, אם הכל עדיין
קיים. אני מהנהנת חלושות. אני יודעת שהכל בסוף יהיה בסדר, פשוט
זה לא יהיה הבסדר שאני רוצה.
כשאני סוגרת את הדלת מאחוריי, אני עדיין מקווה שתצא ותגיד שאתה
פשוט מפחד להתמכר, להתמסר ולאהוב. שאתה מפחד על כל מה שכבר יש,
אבל שאתה רוצה יותר מהכל לקחת אותי אלייך.
אבל אני יודעת שזה לא יקרה, ושבסוף אני אתגבר, אבל אני כ"כ
רוצה אחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה האיש האדום
הזה למעלה צועק
עליי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 4:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילת קלוזנר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה