[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מצב: אחות גדולה..יושבת מעשנת בחדר..בסוטווווול שחבל על
הזמן..
אחותה הקטנה..הולכת לחדר.מגלב את רוב חפצה שבורים
קרועים..נכנסת לחדר אחותה ומביטה בעינייה..

-אחות גדולה-ליסה
-אחות קטנה-אלי

(אלי..נכנסת לחדרה..רואה את כל חפציה שבורים והיא
מרוגזת..נכנסת מהר לחדר אחותה..)
תגידי מה את בסדר?!
מי הרשה לך לגעת לי בחפצים?! אה?!
(מביטה בליסה..שיושבת מעשנת..על כיסא עלוב..מביטה בה בכעס)
תעני לי!! מי?!
ליסה:
(יושבת על הכיסא....זורקת את הסיגריה..נראת חולה..מתחילה
להתעצבן)
-את באמת רוצה לדעת למה?...רוצה לדעת?
כבר שבע שנים.....שבע fucking שנים שאני מנסה להבין איפה
טעיתי.
אלי:
(לא מבינה..לא קולטת מה מתרחש.במבט של תמיהה..)
- ממ ממהההה?!..אנ אני לא מבינה...
ליסה:
(עצבים..)
מה יש פה להבין אה?..מה - בסך- הכל- ביקשתי..אה? מה?
(מנסה להתחמק ..אבל מצד שני..ליסה הרסה לה את החדר)
אלי:
-תראי אני מבינה שאת בעצבים..אבל כיאילו..מה את נוגעת לי
בדברים?! .קורעת דפים ביומן?! מה נכנס בך לעזאזל?! כיאילו..
( עצבנית חבל על הזמןןןן!!!!)
ליסה:
שתקי כבר!!...את לא מבינה?? את הרסת אותי! את החיים שלי..את
הכל..! כל מה שהיה לי!
אלי:
( מנסה להסביר וגם להתחמק)
-אבל..
ליסה
( בשיא העצבים...)
סתמי!
את לא מבינה מה את עושה כל השנים האלה?!
מאז שנולדת ..לא איחלתי לעצמי סבל כזה..
יום ראשון לכיתה א..סך הכל בת 7..קטנה..היו לי חיים
טובים..הייתי "מאושרת" סוף סוף הרגשתי מיוחדת..הבת היחידה..
אבל את ..את


את יודעת את זה?!

(רגועה קצת...מתהלכת מסביב אלי..וסביב עצמה)
את..את צחקת לי בפרצוף! רמסת אותי בכך שקנית את תשומת הלב של
כולם!
ובגללך....כל מה שנותר לי זה..להביט מהצד..כן..לראות כמכה שיש
לי אחות


 ששיחקה אותה לא מבינה..

אלי:
אני..אני לא שמתי לב..
ליסה:

(שוב מתפרצת...)
אוווווו בולשיט אלי..בולשיט!
כל הזמן ידעת שהרגשתי חרא אם עצמי..הסתכלת..במבט ..התעלמות
מוחלטת ומתנשאת שהיה פשוט בא לי לתת לך סטירה ליד כולם!...
אלי:
(מנסה להרגיע את ליסה..אבל לא הצלחה)
תקשיבי לעצמך! אני לא מבינה מה את רוצה! כל מה שהבנתי זה שאת
רוטנת על שטויות!

ליסה:
שטויות אלי? שטויות?!
מה נתנו לך ביומולדת שנה שעברה?? אה מה?
זוכרת?

( מעוררת זיכרונות..מזילה דימעה אלי, שכיאילו לא הבינה את
המתרחש..בינתיים נכנסת לחדרה הסמוך לחדר אחותה  ומרימה לעט
חפצים שבורים שהיו יקרים לליבה ובוכה ..)
אני זוכרת..טיסה אלושק'ה טיסה! סאן דיאגו קליפורניה...תגידי לי
מאיפה הכסף הזה לטיסה פור גאד סייק?! מאיפה? איך היה להם כסף
לזה?!
למה הם נסעו איתך ואני נשארתי אם סבתא אה? למה?!

(אלי עדיין מביטה בחפצים..ליסה מציקה לה..)
החובות של המשפחה הזאת יותר גדולים מכמות חופן גל חול...ונוסף
לנו עוד הרבה למינוס הודות לזה שאת חיה!
אוווו ואולי זכור לך מה קנו לייייי בוימולדת לפני שנה?!

ככה חשבתי..כלום! נאדה nothing! למה? בגלל ציונים!
אלי:( שמתחילה להשתגע מהתלונות של ליסה)

רגע מה אני אשמה שאת טיפשה?!

ליסה:(מתקרבת לאלי..מבט כועס בעיניים..)
טיפשה אל?? טיפשה?!  את יודעת בדיוק למה יש לי ציונים כאלה..
כל הכסף לטיסות.....ולדובונים לחדר.....ולדיסקים שלך..ולבגדים
שלך..כל הכסף הלך בשביל כל השטויות שלך במקום מורים פרטיים
שהיו לי בעבר עד שאת הגעת לגן....

(אלי על הרצפה..מביטה בחפציה..ליסה לוקחת מהרצפה תמונה של חבר
של אלי..)
אלי: עזבי! ( מנסה להגיע אל התמונהאבל ללא הצלחה..היא נמצאת
בידה של ליסה..)
ליסה: ממ חבר שלך?! חח איזה מכוער..חח נראה כמו נאצי..( היא
קורעת את התמונה)
(אלי נופלת לרצפה וברימה חלקים חלקים..של התמונה הקרועה
ובוכה)

אלי: לאאאאא! מה את עושה מטומטמת?!....תפסיקי כבר!

מה את רוצה ? שאני ימות? זה מה שאת רוצה?!

ליסה: כןן! בדיוק ככה..יפתור לי לפחות חצי מהבעיות בחיים!

למה לפעמים את לא יכולה..כשנותנים לך משהו להגיד.."רגע..יש שם
עוד מישהי..עוד אחת שזקוקה למישהו"מה קשה לך?!
( אלי..לא מבינה ..לא שמה לב)
-למה את חושבת שאני שמה לב לזה ליסה??????
ליסה: (חיוך ממזרי ועצבני..)
או כן...את ועוד איך שמה לב..תמיד שמת..
אבל רצית את כל התהילה והחיוכים רק לכיוון שלך..לא היה לך קשה
לקנות תשומת לב בין רגע...וגם עכשיו לא יהיה לך
קשה....יוווווו!
אלי: ככה?!..אולי באמת עדיף שאני לא יהיה לידך עד סוף
ימיך....
( לוקחת סכין מחדרה.יותר נכון להגיד..אולר חד..לאט לאט
.מתכוונת לחתוך עצמה...כש.....ליסה האבה בריצה לעברה. ו....)
ליסה: לאאאאאאאאאאאאאאאא!
(עוצרת את אלי....שתיהן בוכות....ליסה מפילה את הסכין מידה של
אלי ברגע האחרון)
ליסה: אוקי אוקי!!!!!!!! טעיתי!....(בוכה בכי מר) את לא יודעת
כמה זה קשה לחיות כשכל העולם לא שם עליך ולב אליך!....אף אחד
כבר לא מבין אותי...ואת..את ידעת שקשה.......למה לא אמרת לאף
אחד?!
(הולכת לאט..לוקחת כלי מהחדר....קופת חיסכון....מושיטה לעבר
אלי..........)
ליסה: קחי....אני לא צריכה את זה יותר.....קחי......קני לך עוד
תשומת לב....






+++ לא ידעתי איך להמשיך את זה...ככה כיאלו בחוג דרמה עצרנו את
הסצינה..זה לא בדיוק סיפור אמיתי..אבל זה אולי קורא
לכולם....אנשים..תשימו לב.בחייאת.תשימו לב אם אתם פוגעים
בקרובים שלכם..אם לא תשימו לב..אין מצב לאהבה..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אנחנו
ממחזרים
סלוגנים




ממחזרי הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 4:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה סופר סאיינית

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה