גיל רוזנטל / אהבה |
אך לא הגעת עוד לרוויה
תרת אחר נפשי
אך לא די בה לשתייה
שרפת לבי עם מלותייך
כוויה אחר כוויה
ואני כספר לפנייך
פתוח לקריאה.
את המתוקות שבמלותיי
השמעתי באוזנייך,
את היפות במתנות
הנחתי לרגלייך,
את המרות בדמעותיי
הזלתי לדחיותייך,
את כל שבידיי
הפקדתי בידייך.
אהבתי אותך
אהבה אהובה.
הלכת ממני
ואיתך גם התקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|