שמעון פיטוסי / ענבל |
יש אחת מופנמת,
גבוהה
לבריכה מכניסה רגל ארוכה
והמים חמים
האימה מקפיאה.
לא תמיד היא פחדה
זוכרת
היו גם ימים אחרים
כשהיתה על הגב שוכבת
בגופה התפתלו
ריגושים.
והשמש קופחת,
הרוח מדבר
סלעים,
אבנים,
וקוצים.
את ראשה היא לופתת
לוחצת חזק
לאטה מסתובבת
גוחנת,
גונחת
שתיקה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|