ההווה משעמם
חוששת להביט קדימה
את ההיסטוריה למדנו לשנן
והעתיד לבוא מפחיד.
הוא שוב הופיע כאן
חייך חיוך רחב
אך עד לאן
יגיע הכאב?
הזמנים משתנים
אנשים נעלמים
החיים נהיים קשים
ולא מתפשרים עם אף אחד
הוא הלך בלי להגיד שלום
פשוט נעלם לתמיד
אנחנו ישבנו וחיכינו
אך לשווא.
שלשום אהבתיך
אתמול ראיתיך
היום הרגשתיך
ומחר, ה' גדול.
גזלת מזמני
מעלת באמוני
ניצלת עוורוני
והלכת...
לכן אני דורשת
שלא תשוב שנית.
בכי מר, דמעות פרידה
וגם נשיקה חמה
לך תמצא באילו
מהי באמת האהבה
חשפתי בפניך רגשותי
גיליתי לך מיטב סודותי
עכשיו אני יכולה לאמר שלום
כי לא הותרת כלום מלבד חלום
מביטה בך
רוצה אותך
תולה בך תקוה
ומבקשת ממך
רק קצת אהבה
חרוט בזכרוני היום
שבו הצהרת בפני
שכה אחייה נדהמתי
אמרת כי אוהב אתה
אך הכל רק אשליה
כי אין אמת, בזו האהבה.
שוכבת בשיפוע על המיטה הגדולה
רוח מבשרת את בו החורף
עיניים כואבות
ידיים רועדות
פוחדת, אך לא יודעת ממה
נטש את הבית, עבר לבדידות
עזב את החבר'ה ואת החירות
הלך לחפש אהבה
דחה כל אכזבה
השקיע המון
ושקע.
|
