העולם שוב רובץ שנאה.
אין מנוס ואין תקווה,
הסוף הוא מר וחסר מוצא.
אני לא יודע מה את רוצה ממני,
וגם את לא...
סוף מלחמת הגאווה את אומרת?
אז למה כל הרובים עדיין מכוונים אליי...
יום-יום את מטמינה לי מוקש חדש,
עושה אותי חלש.
אני רוצה להיות איתך.
למה את לא מבינה?
בואי נפרק את הצבא,
ולא את האהבה.
נשבור את הכללים,
נהיה אוהבים.
אני אוהב אותך...
זה לא סתם מילים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|