אני לא זוכר מתי זה קרה שהתעוררתי ותפסתי שזו שלידי היא אשתי.
אני חושב שזה היה לפני שבוע או משהו.
שלא תבינו לא נכון, את תאריך החתונה אני זוכר מצויין, לפני
חודש בערך,
אבל רק באותו רגע כשקמתי, ורציתי כהרגלי ללכת להשתין על
הבוקר,
פתאום היא היתה שם וזה כ"כ הפתיע אותי ששכחתי שרציתי ללכת.
זה לא שלא גרנו ביחד לפני, גרנו, פשוט זו היתה הדירה שהיא שכרה
ואני עזרתי עם החשבונות והתמקמתי אצלה. כבר שנתיים וחצי אנחנו
ככה, בדירה שלה.
(בחרנו בדירה שלה דווקא בגלל שיקול פעוט של נוף מהחלון במקלחת,
שעקב הבדלי המינים רק אני יכול להנות מהנוף הנשקף ממנו בו).
זה דווקא נחמד לגור אצל בחורה. הבית תמיד מסודר, הכלים תמיד
נקיים, הכביסה תמיד מריחה כמו כביסה מאתמול ולא כמו זיעה
משלשום והזבל תמיד נזרק בו ביום (או שאין סקס בערב).
אבל ליהיות נשוי, זה כאילו... זה כמו לגור ביחד, אבל עם
תעודות.
היה מצחיק איך שהצעתי לה נישואים. חשבתי על זה כמה חודשים
ורציתי ליהיות הכי מקורי. כאילו, תעזבו רומנטיקה, זה בולשיט,
אבל לפחות מקורי. חשבתי וחשבתי ובסוף, זה קרה, כתבתי באותיות
נורא קטנות על המשקפת שלה WILL U MARY ME , ואחרי כמה זמן
יצאנו לראות ציפורים. היא לא הבינה מי האידיוט שקישקש לה
בסינית מחוברת על המשקפת שסבא שלה הוריש לה. ועוד בעט שאיננה
מחיקה.
אז בנסיון השני הלכתי על משהו סולידי, פרחים, יין, טבעת. לא
מקורי, אבל מתכון בטוח.
התחתנו אחרי כחצי שנה, באולם נחמד, חתונה מצומצמת, משפחה וכ350
חברים.
אחרי יומיים כבר רבנו, היא אמרה שאולי בחתונה הבאה שלי אני
צריך לחשוב יותר טוב לפני שאני מכין לעצמי קוקטייל מצלמת
חתונות בוודקה תפוזים.
היא גם הספיקה לפלוט לפני שפרצה בבכי שאם לא הייתי אומר לצלם
שהוא אידיוט ושאני מרחם על הלקוחות שלו, היו לנו לפחות
הצילומים שלו.
ניסיתי להתגונן ולומר שזו החתונה שלי, ושמותר לי לרקוד עם אשתי
בלי שאף אחד יגיד לי: "לך לשם, בוא לכאן, תן לה רגע לבד מול
המצלמה"
אז אין זכרונות מהחתונה. SO WHAT? זו סיבה לישון על הספה?
אגב, יש שני יתרונות בלישון על הספה. (אלו היתרונות שעליתי
עליהם בינתיים לפחות)
א', אפשר לראות פורנו בטלויזיה גם לפני שהיא נרדמת.
וב', אם אין סקס במילא, אפשר להתחמק באלגנטיות מהשלכת האשפה.
הימים עברו, גם השבועות, האמת שאתמול בדיוק חיפשנו מודעות
בעיתון כי אנחנו רוצים לקנות בית.
זה נחמד לשכור דירה, אבל חלאס, עכשיו שאני נשוי, אני צריך סלון
נורמאלי לארח בו את החברים כשיש כדורגל ואשתי צריכה מטבח
נורמאלי בשביל להכין את הכיבודים כשהם באים.
בקיצור, באותו בוקר כשתפסתי שהבחורה שלידי היא אשתי ואני בעצם
הנשוי לה הרגשתי משונה. (תמיד המילה בעל ישבה לי יפה בראש
כשחשבתי על אבא שלי ואמא שלי, בעל ואישה. אני אישית צעיר מדי
בשביל זה ומעדיף להקרא נשוי)
אני חושב שהרגשתי כאילו אני ממש חייב להשתין. אז הלכתי להשתין
וכשחזרתי, היא כבר היתה ערה. (מלמלה משהו לעצמה תוך כדי חיוך
לגבי זה שלעולם אני לא אלמד לסגור את הדלת מאחוריי בשירותים)
אז הסתכלתי עליה קצת. שכחתי הכל. יש לה עיניים כאלה, נוצצות,
שגורמות לך לשכוח מהכל. וחיוך כזה, גדול ומתוק והכתפיים
הערומות שביצבצו מתחת לפוך.... אני חושב שלא הסתכלתי עליה ככה
מאז שהתחלנו לצאת. אין ספק שהיא הרבה יותר יפה ומתוקה ממי
שהיתה החברה שלי לשעבר. היתה החברה, היום היא אשתי.