1)

אין סיכוי לצאת מכאן עכשיו
יש אויר פה זה כבר מצב
הכל בקרשים
בוץ ודרדרים

וממשיכים
וזוכרים
ופוחדים

לא נלך לשום מקום
נעמוד רק כאן
הכל בקאנטים
שכול ודיבורים

וממשיכים
וזוכרים
ופוחדים

על מה עכשיו להתאבל
זו שאלה
עוד מבקר חוזר לו ממופע
על מה עכשיו להתאבל
על האהבה?

2)

טיפות ליטפו את עורו
דמעות או גשם, לא ידוע
היא רחוקה, סכין בידה
היא אכולה, בכלל אוהבת אותך?

במארב עם שקי חול מעל הראש
100 כפיפות בטן ו-10 הרוגים כל יום
היא ישנה, 12 שעות ביממה
היא עייפה, שטפה כלים ובכתה

האם היא שם בכלל?
או רק חיזיון שלא קיים?
האם היא קיימת במקום אחר חוץ מלבך?
האם היא עונה למישהו אחר חוץ ממך?

האם אתה כאן בכלל?
או רק עלבון להוריך בוגרי הזמן
האם אתה קיים בלבה השחור?
מי האונס או האנוס, אתה?

בחזית של מלחמה כל אחד נמצא
יושב לו על טרקטור ועוקר חיים
בכל מקום ישנם עכבישים
האם גם הם פוחדים?
היא נרדמה, מזילה ריר על השמיכה
היא אהובה, האם אתה שלה?
האם היא שלך?

3)

לא צריך לפחד להגיד בכלל
לא צריך לדאוג לרווחת הכלל
כשאתה נעול, אין לך רואים
תזכור את זה לעד עמוק בפנים

שכולם מזדיינים
בלי הנאה בכלל
ולא צריך כבר לשאול למה
וחבל לנסות לפרוץ את דלת השאול
הדלת היוצאת החוצה מביתך
היא תמיד תהיה נעולה
באלפי מנעולים ומפתחות
לפי בחירת אביך ואמך

לא צריך לפחד לבכות עכשיו
לא צריך לדאוג לנוזלי הגוף
כשאתה נעול ואין לך רואים
תשלח צעקה בליבך
והיא תשבור אלפי מנעולים

4)

הסתכלי עליי
וראי שאין מה לראות
אסתכל עלייך
ואראה סימנים של התעייפות ודיכאון

בואי נתגבר ביחד
ונאמץ את  ידינו
נחבק אחד את השניה
הכי חזק שאפשר

שבי בשקט וחייכי
וראי שאין מה לעשות
אלטף ברכות
את ידייך הרכות

בואי נתגבר ביחד
אף אחד לא שווה את זה
רק אנחנו צודקים
לפחות לימים הקרובים

חבל על דמעותינו
המתערבלות להן עם בד הכריות
חבל על אהבותינו
שתמיד מפרידות בינינו זגוגיות מכוניות

שבי בשקט והתרגעי
את עדיין נושמת
יש עדיין אנשים שאותך רוצים
את אופייך הנעים

בואי נתגבר ביחד
אף אחד לא שווה את זה
שנינו מפלסים לנו דרכים בסכינים חדים
בין יערות גשם מעיקים

5)

לא סוחב אפילו ארגז קרח ביום סגריר
ופתאום מרגיש כמה שחיי חלשים
אני גדל להיות פחדן
אני גדל להיות בכיין
אני גדל להיות חלש
אני גדל להיות נואש

אומרים שכל הזמן שמרו אותי בחממה
ועכשיו כשיוצא אל העולם הגדול
לא מתמודד עם הבעיה הכי קטנה
אני גדל להיות תלוי
אני גדל להיות כבוי
אני גדל להיות שבוי
אני גדל להיות בזוי

מאמין בכל לבי שצפוי לי עתיד טוב
מסתכל על חבר, ורואה שגם הוא יסבול בעתיד,
ובמשפט משרד החינוך יעיד
שאני גדל להיות רופס
אני גדל ולא תופס
אני גדל להיות מפונק
אני לא גדל בלי עוד ממתק

לא שם לב שכולם כבר מקדימה,
ואני רק אחורה דוהר,
בי עוד ילד קטן מתעלל,
כי אני גדל להיות פגיע
אני גדל ולא מגיע
אני גדל להיות פחדן
אני גדל להיות מזוין

6)

פעם הלכתי אל אמא ושאלתיה
אם היא אוהבת אותי
והיא אמרה סתם כך שלא
אז הלכתי אל אבא גם לשאול
והוא התחמק ושאל על השעון

אפילו לשקר הם לא יכולים
שיזרקו אותי לכלבים
למה בי הם בכלל משקיעים
יודעת שלא ארצה אף פעם ילדים
גם הם יסבלו מהורים בעיתיים

השינויים מתרחשים
אנשים מתפתחים, מחליטים החלטות,
משנים כיוונים
אך הם נשארים עם אותם הורים
וגם אני עם חבורת פחי הזבל הזאת

פעם ברחתי מהבית והם נורא הצטערו
החלו להחמיא לי, על שדיי שגדלו
שילמו כסף לגבאי בית הכנסת
שימצא איזה דפוק שיצא איתי
שינעל אותי לעד בעולם הדתי

אך גם זה לא עבד
ממשיכה לחתוך את היד
יודעת שרק המדינה תגאל אותי
תטביע אותי בתוך החריונים
עם מדיה החומים

אך נאמר לא מעט-
עדיפים חריונים על הורים בעיתיים.

7)

עברה לה חמישית מן השעה
והאם חזרה לה התקווה?
יודע שמחר אקום ליום אחר
לא יודע אם תהיה בו אהבה

הכל נוגע בי והכל נוגע בך
ועד כמה שרציתי לעולם לא שכחתי אותך
מנסה גם את להסתיר ממני פרטים
גם את לא רוצה שאדע
שחיי הם לא חיים

לפחות אני לא נהג מונית בן 60
שמעלה לו ברחוב שלומציון המלכה
כל מיני נערים חילוניים שכל הזמן מאחרים
ואומרים לו שלעשן זה לא בריא

ויש לו כסף בדיוק בשביל קופסת סיגריות
אחרי ניקיון של מס הכנסה
וחבריו אלימים ונותנים מכות
ומחבלים מנסים לשבש לו את הקשר עם התחנה

והוא חייו קשים, אישתו וארבעת הילדים
כולם כל היום מובטלים
משחקים שש בש וישנים
והם נורא נורא רעבים

לפחות אני לא נהג מונית בן 60
אני רק אדם קשה יום עם חיים מאתגרים.

8)

למה אין לי מקום לברוח אליו?
רק לצאת בחוץ וכבר גבול
למה אין לי מקום לצרוח אליו?
רק לפצות פה וכבר מוסד סגור

לצרווווחחחח
לצרווווחחחח
זה כל מה שאני רוצה
להוציא מעללי יום קשה
לצרוווווחחח
לצרוווווחחח
ושלא ישמעו אף אחד
הם יצלבו אותי
וישימו לי מחסום על הפה

עוד אחת שהתאבדה בתלייה
ולמדה זאת מהצופים
חושבת היום בשמיים
על כמה שהחיים יפים

היא כותבת לי מכתב בדואר
והוא נשלח בחזרה כי כל הדואר בני זונה
אז היא שולחת מסר טלפתי
ואני רוצה כבר להוציא אותו בצעקה אחת גדולה

לצרווווחחחח
לצרווווחחחח
זה כל מה שאני רוצה
להוציא מעללי יום קשה
לצרוווווחחח
לצרוווווחחח
ושלא ישמעו אף אחד
הם יצלבו אותי
וישימו לי מחסום על הפה

לצרווחחחחח
אני חושב שזה עדיף על
לרצווווחחחחח
כי את זה אני רוצה עוד יותר
אבל זה יותר מסוכן
לרצוווחחחחח
עם הרבה סכינים ודם
לרצוווחחחח
אומרים שאני אדם מושלם

אז רק למצוא מקום עכשיו
לצרוווווווחחחחחח
כדי שהכל יצא החוצה
ואז אוכל לחיות ולשכוח
אבל אין מקום כזה בנמצא
ואני כלוא
אין מוצא

9)

לא זוכרת רגע מאושר
לא רוצה לראות את בוקר המחר
לא אוהבת לסבול מאנשים משוגעים
לא יודעת שזה הכל נחתם ונגמר

לא שוכחת רגע די אכזר
לא רוצה לטעום את הטעם המר
לא חושבת מה יקרה בהמשך החיים
לא יודעת שזה כבר רק עניין של זמן

להתנתק מכולם
לשחרר את הכבלים
כולם לא מבינים
לברוח מכאן
דרך הקיר למקומות אחרים

לא כואבת על שום דבר
לא רוצה לכאוב על העבר
לא טועמת טעמם של רעלים
לא יודעת שזה הכל כבר נעול ומסוגר

לא כותבת זכרונות
עדיף שלא יקראו
לא זוממת מזימות
לא חושבת שהיא מספיק חכמה כדי שהן גם יעזרו

להתנתק מכולם
לשחרר את הכבלים
כולם לא מבינים
לברוח מכאן
דרך הקיר למקומות אחרים

היא עולה לאוטובוס ולידה המחבל
היא נוגעת בחוט חשמל חשוף ומחשמל
היא נוסעת במונית ונתקעת בעמוד
היא מתקלחת שוב ומחליקה

היא לא תסבול יותר
למי איכפת
היא הייתה זונה