|
עינייך נוצצות אותי
נוצה נוצה,
נוצרנו.
בפרוזדור המסחרר
בין עור לחושך
עיניי מתכספתות.
מותך לתוך תוכך
מומתק לתקתוקך
פיך, פוך
חך, תנוך
חיוך.
בדרך לאתמול
עייפו פתילי היום.
נביס את השרירים
נחלוץ את ההיתוך.
ראי,
נתכסף
בעולם הפוך.
|
|
|
-ההוא מרחוב
סומסום, שמוכר
אויר בשקל, הוא
קיבוצניק?
- לא, הוא
בובה.
- אז למה הוא
קורא לכולם
חבר.
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
לשעבר.
דיאלוגים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.