אני שונא את ההורים שלי. אתם רוצים לדעת למה אני שונא את
ההורים שלי? כי הם אפסים. זה למה. אני שונא אותם כי הם פשוט
אפסים.

אני יודע שהם מתאמצים נורא. אני יודע שהם מזיעים ועובדים קשה.
נראה לכם שזה עושה את זה פחות גרוע? להיפך. זה הרבה יותר גרוע.
כי מילא אם הם סתם היו מתבטלים ולא עושים כלום, אז עוד הייתי
יכול לחשוב שהם פשוט בטלנים. אבל הם לא. הם עובדים קשה והם
עדיין אפסים. פשוט ככה.

כל יום אבא קם בחמש בבוקר לעוד יום עבודה. הוא יוצא עוד לפני
שאמא ואני קמים, לובש את בגדי העבודה שלו ויוצא לדרך, לעוד יום
של גב תפוס וברכיים כואבות. כשהוא חוזר הביתה כל יום בערב הוא
תמיד הרוג מעייפות ומלא זיעה שכבר הספיקה להתייבש. ותמיד יש לו
את המבט העצוב, העייף, הכבוי שלו. כאילו שסוף העולם הגיע. אפשר
לחשוב מה כבר היה בעבודה שלו. הוא תולה את המעיל והכובע, ואז
כשהוא רואה את אמא שלי אז הפנים שלו נהיות מוארות כאלה, כאילו
אפשר לחשוב. כאילו שאמא שלי כזאת יפה. אולי הייתם חושבים
שהפנים שלו מוארות בגלל שהוא מתכונן לארוחת ערב הטעימה שאמא
שלי הכינה, אבל גם הבישול שלה בכלל לא כזה משהו. אמא שלי לא
עובדת בכלל, כל היום היא בבית. לא יודע מה יש לה לעשות בבית כל
היום, וניסיתי להסביר לה שאנחנו כבר במאה העשרים ואחת, באלף
השלישי, קיבינימט, אולי תשיגי איזה עבודה? זה גם לא כאילו
אנחנו טובעים בכסף, שהיא יכולה להרשות לעצמה להסתלבט בבית כל
היום.

אין להורים שלי הרבה חברים. יש את איציק, שעובד עם אבא שלי,
אבל ההורים שלי נפגשים איתו רק פעם בכמה חודשים, וגם אז איציק
צוחק על אבא שלי. איציק הרבה יותר גבוה ושרירי מאבא שלי, לא
שזה כזה קשה, אבל אני תמיד מרגיש לא בנוח כשאני רואה אותם אחד
ליד השני. ויש את רחל, שהיא שכנה שלנו, והיא באה לבית שלנו
כמעט כל יום, אבל רק בשביל לבקש מלח או חלב. ויש לאבא אח
שקוראים לו מיכאל, שהוא אולי בדיוק ההפך מאבא. הוא תמיד נראה
שמח, ולבוש טוב. מיכאל מיליונר, והוא גר באמריקה, ואנחנו רואים
אותו רק פעם בשנה, כשהוא בא עם האישה הבלונדינית שלו לביקור
בישראל. ואז המבט של אבא שלי נהיה עוד יותר עצוב, כשמיכאל
בסביבה.

עכשיו ההורים שלי רוצים לשלוח אותי לגימנסיה. אבא שלי אמר לי
את זה שלשום. הוא הושיב אותי על הספה הישנה שלנו והסתכל לי
בעיניים. העיניים שלו היו עצובות כרגיל. הוא אמר לי שהוא ואמא
חשבו על זה הרבה והם החליטו שלמרות שזה יעלה להם המון כסף,
כמעט את כל מה שיש להם, זה שווה את זה. שאני אקבל השכלה. השכלה
טובה. שאני אעשה משהו מעצמי בחיים, הוא אומר לי, שאני לא אגמור
אפס כמוהם. לפחות הם מודעים.