אתה יכול לדבר בהרבה שפות,
בהמון מילים,
שהם מבינים.
אתה יכול לכתוב מכתב,
והיא אותך תבין,
גם אם הוא לא אמין.
אתה יכול לקרוא מספר שכתבת,
לקרוא את מלותיך,
והוא אותך יבין,
גם אם אותו לא תכין.
אתה יכול לדבר בלי סוף,
וכולם אותך יבינו,
ובשבילך עד השמש יטוסו.
אבל באיזה מילים תדבר,
באיזה מילים תכתוב,
שאת עצמך תוכל לאהוב.
שאת עצמך תוכל לבין,
באיזה שפה,
איזו היא שלך.
באילו מילים תוכל לדבר,
שתבין מה אתה עושה ואומר.
מתי אותה תמצא,
לפני שתכנע.
באיזה מילים שממך יבואו,
ואותך יבינו.
ואז תמצא הסבר,
לכל מה שעובר.
באיזה שפה תכתוב את המכתבים שלך,
שמאחור יהיה כתוב בשבילך.
ואולי זו שפה ללא מילים,
אולי זו שפה של צורות ותווים.
אולי אלו תנועות שיוצאות ממך,
שמכוונות את הגוף מתוך הנשמה.
אולי אלו הצלילים הרבים ששומעות אוזנייך,
ומפצלות את דרכן לנשימותיך.
ואולי אלו הצרות הרבות,
הקווים הרבים,
הצבעים,שאת מחשבותיך מציירים.
ואולי זו שפה ללא מילים,
אולי זו שפה של שמחת חיים.