דרכים מעורפלות, בגן ורדים  נשכח,
לילות חסרי כוכבים, נשמה חדשה נולדת
רוחות של חורף מקררות את אצבעותיי, את ידיי תחבתי
בין בגדיו של אבי.

בחלומות מתעטפת, יפיפייה נרדמת בין טיפות של גשם
בנים נוסעים רחוק, פרחים מפוזרים על קברים,
השנים עוברות ואני עוד מחכה, מאחורי דלת המפתן מכוסה השלג
אני שומעת את קולך אומר, הזמנים משתנים, ואת טריקת הדלת.

ראי ראי, היכן שוכן ארמון הקריסטל הבוהק בסגול,
בו אוכל לראות את בן דמותי בתמונות חדשות מעל האח
פרסות מכות בעשב הקפוא, עוזב ביחד עם דהרות הסוסים,
סייח צעיר הדהר בערבות, סוס פראי ששעט לגורלו.