בגיל שנה וחצי גילתה נטע את החורים הסגולים. בגיל שלוש היא
הבינה שהעולם הרבה יותר יפה דרכם.
בכל פעםשהיו לוקחים אותה לגן השעשועים נטע הייתה רצה לחורים
הסגולים ויושבת שם. כל הילדים צעקו עליה שתזוז, הם רצו לעבור
שם בדרך לנדנדה, אבל לנטע לא היה איכפת. היא ישבה בתוך החורים
הסגולים וזהו. גם כשנטע גדלה יותר, בכל פעם שהייתה עצובה או
כועסת, היא רצה לגן השעשועים ונכנסה לתוך החורים הסגולים שלה.
שם, בחורים הסגולים, היא הסתכלה על העולם וחשבה לעצמה כמה
העולם יפה דרך אותם חורים סגולים.
נטע תמיד הגיעה בסופו של דבר לחורים הסגולים. זה היה המקום
שלה.
נטע הגיעה לחורים הסגולים שלה גם כשלאחיה גילו את הסרטן.
נטע ואחיה היו קשורים מאוד אחד לשני. נטע סיפרה לו הכל. חוץ
מאשר על החורים הסגולים של. הם היו רק שלה.
גם לפני זה נטע היתה מבלה הרבה מזמנה בחורים הסגולים, תם כי
היה לה נחמד שם. אבל עכשיו עוד יותר, כשהיא עצובה כל הזמן.
רוב היום היא היתה עם אחיה בבית. היא כמעט הפסיקה ללכת לבית-
ספר, כל היום היא היתה איתו. וכשהיא לא היתה איתו היא היתה
בחורים הסגולים.
כשהמצב של אח של נטע החמיר, אישפזו אותו בבי"ח.
כל הזמן בבי"ח ולנטע לא הירשו להיות שם כל היום. הכריחו אותה
ללכת לבית-הספר. נטע שנאה את בית-הספר. היה לה רע שם. אז היא,
כרגיל, הלכה לחורים הסגולים.
כשאמא של נטע סיפרה לה שכמעט אין סיכוי שאחיה יבריא נטע הבינה
שהיא חייבת לעזור לו. היא גם ידעה איך לעזור לו. נטע ידעה
שהדבר היחיד שיכל לעזור לאחיה הוא החורים הסגולים שלה.
לנטע לקח הרבה לשכנע את אחיה לבוא איתה. הם היו צריכים לברוח.
לא נתנו לאחיה להשתחרר. בכלל.
נטע ידעה שזמנה קצר. שאם היא לא תפעל מהר אחיה ימות.
בסוף נטע הצליחה לשכנע את אחיה שיבוא איתה. היא באה באמצע
הלילה ולקחה אותו עם הכיסא גלגלים שלו. כשהם הגיעו  לגן
בשעשועים אחיה לא הבין. הוא אמר שזה סתם גן שעשועים ואין בו
שום דבר שיכול לעזור לו.
אבל נטע התעקשה. היא שיכנע אותו להכנס לחורים הסגולים ועזרה לו
להיכנס.
נטע הושיבה את אחיה בתוך החורים הסגולים וישבה לידו. אחיה של
נטע הסתכל על העולם דרך החורים בסגולים וחייך. הוא באמת הסכים
עם נטע שהעולם הרבה יותר יפה דרך חורים הסגולים.
אבל היה לו קשה לשבת הרבה זמן. הוא ביקש מנטע שתשכיב אותו בתוך
החורים הסגולים. כמובן שנטע עשתה זאת.
כאשר הוא שכב בחורים הסגולים הוא הסתכל על השמיים דרכם. נטע
חשבה לעצמה שאף פעם היא לא הסתכל על השמיים דרך החורים הסגולים
שלה. היא הפסידה את הדבר הכי יפה שאחיה ראה בפעם הראשונה.
נטע לא שמה לב בכלל שהיא חשבה הרבה זמן. כשהיא הסתכלה שוב על
אחיה היא ראתה שעיניו עצומות ועל פניו חיוך. היא חשבה לעצמה
שהוא פשוט מאושר מהתגלית שלו. היא לא רצתה להפריע לו.
כשהבוקר התחיל לעלות נטע חשבה שהיא צריכה להחזיר אותו לבי"ח.
אבל כאב לה להעיר אותו. אז היא לא.
כשהיה כבר ממש אור היא ראתה את אמא שלה מתקרבת.
היא רצה אליה וסיפרה לה שאחיה ישן בחורים בסגולים והוא מאושר.
אז שלא תפריע לו.