ידי מרחפת לה על גבי הדף הלבן,
מולידה קווים וכתמים המרכיבים תמונה.
עיני מרצדות ומחפשות
את הקו הארור שיפר את שלוותן.
תווים וצלילים כה מתוקים,
כה הרמוניים חודרים למוחי,
מפרים אך מרפים את שלוותי.
מחשבותי מרחפות ונעות
בין המוסיקה
לגופה הנאה של זרה חיננית
הניצבת אל מול פני.
מבטה נח על נקודות שונות בחדר.
מבולבל מהראשים המופנים אליה,
התרים בין שיפולי גופה החשוף,
כמבקשים עוד.
ואני רק נחה בין מילים לקווים לצלילים.
מתערסלת על הזיות מחודשות ששבות למוחי.
נכתב תוך ערב מודל (עירום) בסטודיו לציור כשברקע נגן הרכב
ג'אז.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.