|
אין לי שכל, אין לי דאגות
כך הרבה יותר פשוט לחיות
לא צריך לפתוח חדשות
בשביל לדעת שהכל שטויות
אין לי שכל, אין לי דאגות
כך הרבה יותר בריא לחיות
לא צריך למצוא עוד ראיות
בשביל לדעת שהכל שטויות
לא צריך לעשות כלום
לא צריך לראות מאום
רק לשקוע בקלות הבלתי נתפסת
לא צריך לעשות כלום
לא צריך לראות מאום
בשביל לשקוע בקלות הבלתי נתפסת
של הטמטום |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.