רועי אזולאי / מליון |
למרות שהמילים עוברות תמיד על יד
למרות שבא בשקט משהו מתנפץ
בנינו יש אמת גדולה כששקר מלבן
למרות שהרגשות האלו לא באים כדי לתפוס
למרות שאת היית לי רק כעוד חלום
וכשאפתח את הדלת ותכנסי מולי
בנינו תשאר אותה שתיקה נצחית
וכשהבוקר החדש ישרוף ישרוף
אני אגע בו אחבק אותו קרוב
ושהלילה שילך כמו מליון לפניו
אומר שאין מחר ויש עכשיו
למרות שהמקום בו גרתי הוא עכשיו קניון
אני מרגיש שיש מקום לקנות אותי
בתוך קופסא מפלסטיק בעטיפת עיתון
שמח שאת גם תהי בובה שלי
ואז הבוקר ינקה פיסות של עור
אני אזרוק את השעות מהכרית ואשכח לזכור
גם ככה יש בי שני מליון פחדים קטנים
ומה זה עוד אחד בשביל אחד שבי
רק מה זה עוד אחד שיש מליון כמוהו
והוא מרגיש לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|