הדיו שלי השפריצה על נייר בתול
באקט מגונה של תקיפה
הכתימה אותו בהגיגים מרושלים
בכתב מחובר
היה ניסיון חפוז, לשרבט רעיון מוגמר

אבל...

איזה? גלגלי פז'ו 89 הובילו את עטי
ואותי אל חוף ששלוותו הופרה על ידי
התכנסות שחפים רועשת
כמו מקבץ זונות זקנות בצומת
באיזה סרט ישן.

אבל..

אפילו גלים מושחרים דלק
ושקיעה מכוסה בעשן
לא עזרו לאותו רעיון לפרוץ
אל הדף
המסומם מאדיה של דיו כחולה במיוחד.

ומשהו אמר לי שכבר אין די
בגלים מושחרי דלק
ושקיעה
גם אם היא מושלמת,
כבר לא מספיקה.
ואולי, אולי
כדאי לחדול מניצולם הנתעב
של דפים תמימים
מלאי תקווה

ואולי
לא
עוד.