יום אצל לילה
יום
על הטרף ניתן שייר העב, מותש-
הוא אגל הטל אשר מסך חיות.
איווש תחינה בהמית קוים,
כאילו עבור חיים משוד חיים-
מר וטוב.
ובעלות דק שחר להעיד-על
מחר המעפיל במקלו מעלות אשמורה.
לאפוף כל כפורי מחשך, יעוד פניו,
לבל יחרישו מפלל מאשר-
הודיה
ותשבחת.
אותו קומץ הגהה המולד מראשית,
יש בו שיבה לימים של תשחורת.
אף עלה עולפה הנכנע
ייעור מרדום, מציץ באחרית-
כי טוב.
לילה
סר היום. סר עייף, בא לילה,
גם שב העב-מתיח זעם עם מים.
ניחר הקול, עלטה סביב ואין מושיע,
מחמת הסערה נזעק עלה-
מטוב למר.
גם המוות הרתיע בהד צעדים,
קול רגליים בוקע מאופל.
הלב הצטמק, התכנסו איברים,
הפה שעיווה הוא הפה שהפיל-
הודיה ותשבחת.
מי מציל לברוא מרדת דומה,
אילו מילים הנסוכות בדם שקעו?
כך בלילה אחד סוער מלילות,
נתלש מומת מבד עלה- |
