תגידו, קרה לכם פעם שלא הייתם מסוגלים להפסיק לחשוב על מישהו
מסוים?

זה מה שקורה לי כל הזמן, כל דקה, כל שניה, כל רגע!
וזה בלתי אפשרי להוציא אותו מהראש.
כל רגע נזכרים במשהו כזה חמוד שעשה, שמעלה לך חיוך טיפשי על
הפנים למשך שאר היום.
כל פעם שהוא עובר לידך את פשוט לא יכולה להוריד את עינייך ממנו
או להמשיך לנשום בסדירות, רק בנשימות כבדות שמקשות עלייך
לנשום. כל פעם שהוא נוגע בך בטעות או לא בטעות לבך מחסיר פעימה
ואת מתפללת שהיד שלו תישאר שם לנצח, קרובה אלייך...
אבל כשאת רואה אותו מחובק עם אחרת את מתחילה קצת לקנא, ואת
רוצה להיות מחובקת בזרעותיו במקומה.
וואז מתחיל הדיכאון וחוסר הביטחון העצמי מיד אחרי האושר והחיוך
הטיפשי, ואת לא מפסיקה להרגיש כל כך נורא, ואז כשהוא ניגש
אלייך ושואל אותך מה קרה ומנסה להוציא את זה ממך, את פשוט לא
מסוגלת להגיד לו את זה, למרות שחלק ממך רוצה, שזה בעצם בגללו,
שאת אוהבת אותו בערך מאז שהוא והחברה לשעבר שלו התחילו לצאת,
את פשוט לא מסוגלת, כי את יודעת שאין סיכוי שהוא יאהב אותך
בחזרה, ועוד יותר גרוע שתאבדי אותו כידיד, אז מה שנשאר לך זה
ליהנות מכל מיני דברים קטנים, ומהשיחות שלכם ומהידידות שלכם.
זה בעצם כל מה שנשאר לך...

ואז שוב חוזר הדיכאון....