[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מעין החיים
/
לבכות לך

"אל תבכי לי עכשיו!" הוא מצווה עלי כאילו שהייתי שפחה שלו. אני
באמת אוהבת אותו, אבל לפעמים אני כל כך שונאת אותו בגלל דברים
קטנים שהוא אומר או עושה. כמו עכשיו למשל. "אני לא בוכה" הקול
החנוק שלי מסגיר את מה שאני באמת עושה.
"נו תפסיקי. זה לא מתאים לך לבכות ככה כמו ילדה קטנה. את מעבר
לזה, את חזקה יותר" הוא ממשיך בטון המעשי שלו. בכלל לא איכפת
לו שאני בוכה. איכפת לו רק שאני בוכה לו. זה לא מתאים לתוכניות
שלו, זה משבש לו את סדר היום.
"אמרתי לך שאני לא בוכה!" אני צועקת עליו ומרגישה דמעות חמות
מתגלגלות לי על הלחי, "וגם אם הייתי בוכה, אז זו זכותי! אני
אדם בוגר שמחליט לבד מה הוא עושה!".
"שוב התחלת עם השטויות שלך?!" הוא ממש מתחיל להרגיז אותי,
"אולי תתבגרי כבר?!" שוב הטון המתנשא הזה שלו. הוא חושב שרק
ילדות קטנות שלא מבינות שום דבר מהחיים שלהן בוכות. הוא חושב
שבכי זו חולשה שהאדם הבוגר צריך להתגבר ולהתעלות עליה.
"כזאת אני... טייק איט אור ליב איט" אני אומרת לו ומתפללת בלב
שהוא ייקח את זה. פעם, כשהייתי בוכה, הוא היה מנשק לי את
הדמעות מהלחיים ומחבק אותי חזק עד שהייתי מפסיקה. היום הוא רק
צועק.  
"את יכולה לפחות להסביר לי למה את בוכה?" הוא מתרכך קצת. אולי
המחשבה על לעזוב אותי ריככה אותו. ואולי הוא סתם מנסה להיות
נחמד. אני כבר לא יודעת, מזמן הפסקתי להבין אותו.
"אני לא יכולה" אני אומרת לו וכבר אין לי שליטה על הדמעות שלי,
"אני באמת לא יכולה. אני מצטערת." הגרון שלי נחנק מהדמעות וקשה
לי לדבר.
"את לא יכולה?!" הוא מופתע מהתשובה שלי, "למה מה קרה?! זה סוד
מדינה או משהו כזה?!" הוא חוזר לטון המתנשא. כנראה שהבכי שלי
באמת מרגיז אותו. הבכי שלי הרס לו את כל התוכניות.  במקום לשבת
עכשיו עם החברים שלו ולראות כדורגל הוא צריך להיות לידי ולנחם
אותי. האדם שהכי קרוב אלי בעולם ושאני הכי אוהבת, האדם שהוא גם
החבר הכי טוב שלי וגם האהוב שלי, אותו אדם לא רוצה להיות כאן
עכשיו איתי. המחשבה על זה גורמת לדמעות שלי לרדת בקצב מתגבר
ועכשיו אני כבר באמת בוכה כמו תינוקת שלקחו לה את המוצץ.
"אני בוכה בלי סיבה" אני מנסה להסביר לו בקול שבור אבל הוא כבר
לא ממש מקשיב לי. המחשבות רצות בראש, נודדות לכל הכיוונים,
מנסות למצוא נחמה בזיכרונות מתוקים אבל דווקא עכשיו אני נזכרת
בכל הדברים הרעים שקרו לי ולא מוצאת נחמה. אפילו לא בו. אני
מרגישה שהראש שלי עומד בפני פיצוץ אטומי, אז אני מצליחה להרגיע
את עצמי טיפה.
"אז תפסיקי כבר! את יודעת שאני שונא שאת בוכה לי ככה!" שוב
ה'בוכה לי' הזה שלו! מתי הוא יבין שאני לא בוכה בשבילו אלא
בשבילי? מתי הוא יבין שאני לא יודעת למה אני בוכה, אבל זה בטח
לא בגללו? מתי הוא יבין שאני פשוט צריכה עכשיו את הנחמה שלו?
הסתכלתי עליו מבעד למסך הדמעות שלי. אפילו ככה הוא היה יפה
כל-כך. הוא חייך אלי את החיוך העצוב שלו בתקווה שאולי זה יביא
לי נחמה אבל זה רק עשה לי יותר רע. אני שוב מתחילה לבכות. הוא
נאנח. "את משגעת אותי עם הבכי שלך. אפילו סיבה לבכות אין לך.
את פשוט מתנהגת כמו ילדה קטנה". למה הוא חייב להיות כל כך צודק
כל הזמן? למה הוא חייב להיות כל כך הגיוני? למה אני לא יכולה
להפסיק לבכות?
ניסיתי לחייך אליו אבל יצא לי חיוך עקום. "אני לא צריכה שתטיף
לי עכשיו. אני צריכה שתלטף אותי, שתחבק אותי, שתנשק אותי,
שתגיד לי כמה אתה אוהב. אני צריכה קצת לבכות לך." לחשתי לו
בקול חנוק מדמעות. כבר לא היה לי כוח לבכות אבל המשכתי בכל
זאת. הייתי צריכה לשחרר את הכל. לא פחדתי לבזבז דמעות על סתם
בכי בלי סיבה.
הוא קם והלך. כנראה שכבר נמאס לו לשמוע אותי בוכה. האדם היחיד
שבאמת יכולתי לבכות לו הלך.  אין לי בשביל מי לבכות יותר, אבל
אני בוכה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתת מודע של כל
אחד ואחד ממכם
קיים מעין אדם
קטן ואדום
שתפקידו הוא
לגרום לכם לקרוא
את הסלוגן
המטופש הזה.
אתם חושבים שאני
צוחק?
תחשבו פעמיים,
אני שמתי אותו
שם.

איש גדול וירוק


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 3:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעין החיים

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה