אתה שם יושב למעלה,
מסתכל.
רואה איך הזמן עובר.
איך הולכים ואיך באים,
איך רואים ואיך שומעים,
ואיך עדיין עושים.
יושב ושומע אותם למטה,
צועקים ובוכים,
וללא הרף מבקשים.
רואה איך עצים נופלים,
רואה איך בנשימה אחת מסיימים חיים.              
שומע אותם אומרים שחטאנו,
והכל ברצונך קורה לנו.
שזה מה שרצית,
זה מה שיקרה,
ושיש סיבה למה זה יהיה.
יושב אתה למעלה,מסתכל עלינו,
איך שיפרנו,
איך הרסנו,
איך הצלחנו ואיך קרסנו.
שומע את הבכי והצעקות,
רואה שבירות ודמעות.
ולא נותן סימן,
סימן שאתה כאן,
שאתה באמת קיים.
שאתה עדיין איתנו,
או שכבר מזמן  עזבת אותנו.
לא מראה דמות, לא משמיע קול,
רק משאיר לנו לשאול.
לשאול אם אתה כאן,
ואם אתה קיים,
ואיך ולמה זה קורה,
והאם יש בורא.