השיר הזה,מספר על עצמו,בעצמו,תוך כדי היווצרותו.יצא ככה.
שיר ישן מאוד שלי. אולי בן 17 שנה.
כשאני
לבדי
יושב
מתנגן לי שיר
הידיים נעות לבד עכשיו.
וזורמת לה מנגינה
לי ,היא נעימה
לא יודע אם היא תושמע מחר.
היא מרגשת
היא מתעצמת מעצמה
והיא סוחפת ועולה.
נפתחים לה שערי שמיים לדרכה.
למקום שאף אחד עוד לא הגיע
למקום שלא אני אדע.
השעות .לי עוברות חולפות
מעגל נסגר
הצלילים והסולמות
ושר.
בוקר
קרן
ואור ראשון
חדר מנוכר
קצת חושש שהיא תעלם מחר .
היא מרגשת
היא מתעצמת....
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.