ביום שנגמר החשמל קמתי מאוחר מהמיטה. השמש סינוורה אותי דרך
החלון הפתוח. בתחתוני בוקסר וגופיה שתיתי כוס קפה קר וקראתי
בעיתון על הסרט החדש שיצא.
ביום שנגמר החשמל יצאתי מהדירה שלי, הקטנה, בתל-אביב ונסעתי
ליעל בקיבוץ.
הלכנו.
יעל נתנה לי יד ואני נתתי לה טבעת מתחת  לאקליפטוס שבשולי
הקיבוץ.
ביום שנגמר החשמל יעל חייכה אלי את החיוך הכי יפה בעולם ואמרה
לי כן.
ביום שנגמר החשמל הייתי האדם המאושר ביקום.

נסענו לבית של אבא של יעל בעיר הגדולה ובישרנו לו על עצמנו.
ביום שנגמר החשמל אבא של יעל הזמין אותנו לארוחה מפוארת בחוץ.
הזמנו אווז בדבש ויין אדום.
ביום שנגמר החשמל אבא של יעל חטף התקף לב עוד לפני הביס
הראשון.
היינו במרחק לא גדול מסורוקה. תפסנו מונית ושילמנו לנהג.
ביום שנגמר החשמל אף אחד לא שיער שהולך להגמר החשמל.
ביום שנגמר החשמל חיברו את אבא של יעל למכשיר הנשמה.
ביום שנגמר החשמל ישבתי עם יעל בחדר ההמתנה והמתנו.

-ואז נגמר החשמל-

ביום שנגמר החשמל מתו שלושים מליון אנשים בעולם.
ארבעים אלף אנשים בארץ.
שמונים ושלושה אנשים בבית-חולים סורוקה.
אבא של יעל אחד.

ביום שנגמר החשמל חשבתי לעצמי איך כל היום לא השתמשתי בחשמל
בכלל, ודווקא עכשיו, כשהכי הייתי צריך אותו - הוא הלך.
ועוד חשבתי לעצמי, ביום שנגמר החשמל, איך יכול להיות שרק בגלל
החשמל נמחק מהעולם החיוך הכי יפה שבו.
וחיבקתי את יעל.  - - -     תמיד.