אתם מכירים את זה, שתמיד אתם חולמים על משהו, מדמיינים איך זה
יקרה- כל הפרטים- איזה מושלם זה יהיה ודווקא כשזה קורה זה ממש
לא מושלם כמו שחשבתם שזה יהיה?
אז זה כל כך לא היה ככה!! זה באמת היה מושלם, וזה באמת היה
בדיוק כמו שתכננתי את זה- פרט בפרט... אבל איכשהו, לא יודעת
איך- הצלחתי, גם את זה להרוס, הדבר היחידי נראה לי, שהיה כזה
מושלם...
קוראים לו עומר, הוא גבוה וחתיך, יש לו עיינים ירוקות ושיער
חום- ועגיל בגבה...
כבר שנתיים אני אוהבת אותו- שנתיים!!
וכל יום, כל יום, אני מדמיינת איך הוא יציע לי לצאת איתו, זה
יהיה אחרי ביה"ס, בדרך הביתה- הוא יקרא לי לצד ויגיד לי "מור,
תקשיבי אני צריך להגיד לך משהו..." ואני, כל כך לא יצפה לזה,
הוא יגיד לי "כבר כמה שבועות, אני לא יכול להפסיק לחשוב
עליך... אני חושב שאת ממש חמודה, את רוצה אולי לצאת איתי ביום
שישי?.." ויחייך אליי- את החיוך המושלם הזה שיכול פשוט לגרום
לי להתעלף ממנו...
וככה זה היה..
זה היה יום שישי, אחרי ביה"ס, הלכנו- אני, לי ומאי, בכלל לא
ציפיתי לכלום, ופתאום הוא ניגש אליי מאחורה, ואמר לי "מור, את
יכולה לבוא שניה לצד? אני רוצה לשאול אותך משהו..." ואני כזה
חייכתי לעצמי כי בדיוק ככה תיארתי לעצמי שזה יהיה אבל זה נשמע
לי יותר מידיי מושלם בשביל שזה יהיה נכון, הרי בדיוק ככה חשבתי
שזה יקרה, אז מה הסיכוי שהפנטזיה הזאת שלי תתגשם??
טוב, אז באתי איתו לצד, והוא אמר לי ממש במילים האלה "מור, יש
משהו שאני צריך להגיד לך..." כמעט במילים שתיארתי שהוא יגיד
לי, אמרתי לו "כן.." כזה של- כן מה אתה צריך להגיד לי..? והוא
אמר לי "כבר מתחילת השנה (היינו כבר ממש באמצע שלה... אפילו
אחרי!) אני מרגיש אליך משהו, אני לא יכול להפסיק לחשוב עליך,
אני חושב שאת ממש יפה וחמודה ו... את רוצה לצאת איתי מתישהו?"
עכשיו אני הייתי בכזה שוק- הייתי בהלם מוחלט- אני חשבתי שאני
חולמת.. אבל בכל זאת זה נראה כל כך אמיתי... ואני לא יודעת מה
קרה לי פתאום! צעקתי לו "לאאא!!" והלכתי משם בשיא המהירות, הוא
בא אחריי טיפה ואמרתי לו "לך ממני- תעזוב אותי!!"... אני ממש
צעקתי עליו! אני לא מבינה מה קרה לי פתאום...
כשחזרתי הבייתה נכנסתי לחדר והסתגרתי בפנים... שמעתי מוזיקה
קצת ופשוט חשבתי למה זה יכל לקרות, למה אמרתי לו לא למרות שאני
אוהבת אותו כל כך? אני לא הבנתי מה יכל לגרום לי לעשות דבר
כזה...
אז אמרתי לעצמי- במקום לשבת ולחשוב למה זה קרה...
אני רוצה לצאת איתו נכון?? והוא איתי...
אז פשוט הרמתי את הטלפון והתקשרתי אליו... הוא ענה, אמר "הלו?"
ואני אמרתי, "עומר, זאת מור..." והוא אמר לי "כן..?" בטון כזה
של "מה את רוצה ממני פתאום עכשיו?!" ואמרתי לו, "רציתי לשאול
אותך אם אתה באמת רוצה לצאת איתי..?" והוא אמר לי... "האמת,
שרציתי, אבל עכשיו שאני רוצה איזה מן ילדה את... אני כבר ממש
ממש לא!!!" וניתק לי את הטלפון בפרצוף. הוא לא נתן לי אפילו
להסביר...
לא תיארתי לעצמי שהוא יהיה כזה ויגיב ככה...
עברו כבר שבועיים והוא לא מתייחס אליי בביה"ס, מתעלם ממני,
כתבתי לו מכתב והוא זרק אותו לפח...
כל כך הרבה זמן דמיינתי איך זה יקרה וכמה מושלם זה יהיה, והנה
זה קרה- והיה כזה מושלם... וגם את זה הצלחתי להרוס.....