אקסטרים לונג שוט מתקרב בתנועה איטית אך מתמדת לקלוז אפ.

לראות אותו יושב בפינה. תאורה מעומעמת, קול טלוויזיה תפל בוקע
דרך הדממה. נכנסת למצוא אותו יושב ומסתכל עלי. אלי. כאילו ישב
וחיכה לבואי עשרות שנים. ידע שאבוא. מוכן. לאט פוסעת לעברו.
יורדת לברכיי, מתקפלת לתנוחה מכורבלת עם ראשי בין ידיו
ומתרוקנת. עוזבת את הכל. ללא מעצורים וללא פחדים. הוא לא צריך
להגיד שיהיה בסדר - רק מחזיק בי בין זרועותיו ומבין בשתיקה.

יציאה מקלוז אפ - מתרחקת עד אקסטרים לונג שוט.

סוף סצינה.