גע בידייך וקרע געגוע לפה
הלוגם טעם
עטוף בשאיפת נשימה חמה,
כי אזלו בי כוחותיי
להילחם בתשוקת הזיכרון
הפורעת שוב סדר
בהווה.
סדין ורוד נפרש על מיטת
נשמתי מחליף צבעו
מרקמו כמו אז,
כשאחזנו ונפלנו שדודים
מכובד אהבה עליו,
פיתולי גוף בנפש
פועמים באושר וגעש
אל חלציים נרעדים,
לוהטים,
והיין שיבש וריחו מתערבב
בריח גופות סוערים
עוד קמט נוסף
לסדין,
מחליף צבעו
עת סתיו נוגע וטיפות גשם ראשונות
מביאות חיים
לשפתיים יבשות בלהט
פיתול חדש
לאהוב.
קח את ההווה
ותן לי ליצור לך סערה
פועמת בין
גופי ונשמתי ,
שם יצקת
את הוויית חיי
לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.