זה תמיד קר, תמיד כה בודד, כה כואב
ותמיד במשעול אלי קץ
דרך זו, בה עברתי מאות פעמים
בין נפשי ולבי היא חוצץ
וכל צעד, תנועה, כל שניה שתחלוף
תקרבני אליך, אי שם
אך שלהבת של אש תסיים את דרכי
בפיצוץ, מת בתוך שלולית דם
ובעוד מתרחקת נשמתי מגופי
מתקרבת אל מעמקי שאול
רק תדעי זאת, תמיד תזכרי, מלאכית
שאותך אהבתי מכל.
ותמיד בך אצפה, ממרום או תחתית
ולעד אתקיים בליבך
כי כל עוד תזכריני, הו שירלי שלי
נשמתי לא תכבה, לא תדעך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|