לא תמיד העיניים מראות שעצוב
לא הלב מדבר אל אדם שחשוב
לא הנפש בוגדת, לא הלב שנשבר
הבטחות של אתמול לא יהיו כאן מחר

לא תמיד גן העדן הוא לא גיהנום
לא תסלחי לי תמיד, על עוול שאגרום
לא תמיד מרגישים, כשזה פה סתם, פתאום
זה סיוט, הזיה, כבר ממש לא חלום

לא תמיד העולם מסתובב כרגיל
לעולם לא נגמר, מעולם לא התחיל
אנשים נשחטים, כל דת, גזע וגיל
והולכים כמו כבשים, דבורים, עדר, נחיל

הולכים הלאה, הלאה, לא מביטים לאחור
מפחדים שנשכח, ושוכחים לזכור
מתעלמים מהחושך, רצים אל האור
אל מעבר לגשר, בו אין דרך לחזור

לא תמיד בעיניים רואים הדמעות
לא בלב הבנים מדרגים אמהות
לא אוקיינוס של דם הוא המרים מדינות
וחרוז הוא חרוז, האמת אל תשקוט...