שמואל ירושלמי / אסון - 67 - חוזר |
והרי - אמיריים,
מתמר עשן;
אש מתלקחה!
המנהיגים,
חסרי מידה
של שיקול - דעת,
פתאום החליטו,
להחיות - המלחמה הישנה.
הרג רודף הרג;
קורבנות אין - ספור,
משני עברי - המתרס...
המלחמה מתבערת
ולהטה,
אינו פג.
הכל קורס ומתמוטט;
הכל הופך,
לעיי - מפולת;
האזור,
תלוי על בלימת -
קיומו.
אש - הקרבות,
מוסיפה לחרוך,
בזרעה הרס,
לבל ינסו - לכבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|