זהר דרוקמן / את בוכה |
הייתי צריך להקשיב.
פתאום אני שם לב
לדמעותיך על גבי.
ומבלי אזהרה חילחלה בי התודעה
שהייתי יכול,
והייתי צריך,
לעזור לך.
אבל איחרתי את המועד,
ואת כבר בוכה
אני,
שחשבתי בתחילה שזו רק הצגה,
מספיג את דמעותיך בחולצת משי.
מספיג את משאלותי יחדיו.
כי לא הקשבתי,
כי לא ידעתי,
כי חשבתי לעצמי שיש עוד זמן של חסד,
אבל את כבר מעבר לעזרה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|