את שולחת יד,
וקוטפת עלה זהוב מהעץ המלבלב.
ואם לא קטפת היה נופל בעוד רגע,
ועל כך העלה נאנח בידך ומודה לאל.
גם המקבל מידייך מודה לאל,
ומחייך חיוך,
כמו קיבל את אוצר חייו.
מעולם לא ראיתי חיוך כזה אצל מי מאלו,
שקיבלו מידייך עלה.

אני מצד שני,
זה שקירב את הענף אליך תוהה,
למה זהוב? והרי יש כל כך הרבה ירוקים.
למה לטפל בו, והרי זה לעולם לא יצלח.
חיוך שבוקע בין שפתייך כמו מסביר הכל -
שהמושלם שלי פגום,
שהמושלם שלי מוכתם,
ולפתע יש לי רצון לאבד את עצמי.

קשה לי להיות ככה
קשה להיות,
להיות בשבילך.
אין הרבה אנשים בעולם,
בעצם אין בכלל,
שהם כמוני.
שנולדו, מחזיקים את הענף רק כדי לראות את העלה עובר לאחר.
ושחיים, מחזיקים ענף נוסף כדי שעלה נוסף יעבור לאדם נוסף.
שמתים, בלי שמגיע תורם.
אני רוצה להיות בתור,
אני רוצה להיוולד לתור.
לא מיעוט, לא קטן מגדול
קטן מכלום, פחות מאפס.

למה חשבת שאקבל את זה?
למה חשבת שאני אעמוד בזה?
האם אתכופף כמו הענפים אותם אני מושיט לך?
החלטה נחושה במוחי אומרת לא!
עת את מצביעה על הענף הבא אותו את רוצה שאקרב,
אני כבר לא יכול לעצור את המחשבות בראשי.
בכעס אני מקרב את הענף - שובר אותו!
וכל העלים נמחצים תחתיו.

החיוך המושלם נעלם,
וגם את זה לא אקבל - את תחייכי
ואם לא - אז לא תהיי חלק מעולמי.
רגלי מחליטות לפתע לרוץ
אל סוף התור שמשתרך עוד משער הגן ועד העץ.
אני מרגיש עלי שלכת מוכתמים נמחצים תחת רגלי,
אבל לי לאכפת.
אני רץ לסוף התור ומתייצב,
והנה לפתע -
אני, אני גדול!
גדול ממך,
גדול מאפס.

גם שאמרת לי שלא אוכל -
והרי אני בתור.
וגם שאמרת לי שהיו שניסו -
הרי אני כאן! מתקדם לעברך.
אני בטוח שאת עוד זוכרת את הבעות פניהם,
אבל את שלי את לא תראי,
חיוכי לא יופנה אליך.

יום, יומיים, ועונה עוברת.
אני מתקרב אליך - לתשובה,
לקבלה.
אני שני בתור, וכתם שמש עלי מבין הענפים
הענף השבור לא נמצא
רק מעט דשא מעוך,
ממנו אני אתעלם בפזיזות.
השמש מסנוורת כך שאני לא רואה
אבל אני יודע - בליבי -
חיוכך כבר לא מושלם.
בלי עזרה את מורידה ענף
ואת נותנת לי עלה יבש,
שכולו זהב יקרות,
כמו נחתך מתוך השמש.
והחיוך המושלם הוא שלי.

ואז אני הולך לקבוצת מחזיקי העלים,
ירוק מסביבי, מכל צדדי.
רק אני ותשעה זהובים
למה? אני -
מעט -
שואל
"החזקנו ענף עד אשר ברחנו" תשעה -
מעט -
עונים.

מעגל של ירוקים מסביבנו,
ואנחנו עשרה זהובים במרכזו.
עשר מושלם.
של זהב טהור,
שכמו נחתך מהשמש,
ומסביבנו שמי ירוק כהה, של עת זריחה.