הרגשתי שמחקת אותי מהחיים שלך. לא הייתי גונבת את היומן שלך
בכל יום רגיל. זה לא יום רגיל. זה לא יום רגיל כשאתה זורק
אותי, לא יום רגיל בכלל. נכון, השמש עלתה הבוקר, וחיממה אותי
יתר על המידה, עד שהרגשתי כמו עוף צלוי. נכון, מיץ התפוזים
והפרוסה חיכו לי על השולחן. אבל כל אלה לעולם לא יצליחו להפוך
את היום לרגיל, כשאתה מצליח להגיד את המשפט הנוראי הזה. "אני
רוצה להיפרד." אז באתי אליך הביתה על הבוקר, בשתיקה. נפרדת
ממני וגם אז לא אמרתי כלום. התחננת שאני אגיד משהו, ולא
הסכמתי. פשוט עצמתי עיניים. אתה הלכת בינתיים כי אמא שלך קראה
לך כדי לבצע פעולה אינפנטילית זו או אחרת, ואני גנבתי לך את
היומן. יצאתי החוצה מהחלון, כי אתה גר בקומה ראשונה, ורצתי את
כל הדרך הביתה למרות שהיה חם ולמרות שנעלתי נעלי צבא לא נוחות.
אתה בטח חזרת לחדר והופתעת שאני לא שם. בערב בטח תבין שגם את
היומן לקחתי.
יום שלישי.
פגשתי היום בחורה בשם יולי, והאירוניה היא שעכשיו יולי. היא
בכלל נולדה באפריל אבל אני לא מכיר את הראש של ההורים שלה. או
שלה בכל מקרה. יש לה שיער חום בהיר ועיניים חומות, והיא בערך
בגובה שלי. ראיתי אותה בים לבושה בחצאית שחורה וגופיה לבנה
שכתוב עליה משהו. פשוט נגיד שלא הסתכלתי יותר מדי על הכתובית
הזו.
יום שישי.
יצאתי איתה. היא נראתה ממש מדהים. לבשה שמלה קייצית ארוכה בצבע
בורדו חצי שקוף. ישבנו בבית קפה קטן בטיילת כי היא אמרה שהיא
אוהבת את הרוח שבאה מהים. לא דיברנו הרבה. ניהלנו שיחת חולין
מעצבנת בעיקר. אבל לא הקשבתי לה. הייתי פשוט המום. היא יפה.
יום חמישי.
זיינתי אותה. פעם אחת בלילה, פעמיים בבוקר, עם הזיקפה של
הבוקר. פשוט כלום לא מספיק לה. אני עדיין מתקשה להאמין שהיא
שכבה איתי. עוד יומיים היומולדת שלי. מעניין מה אני אקבל אז.
אז אני מודה! לא נתתי לך כלום ביומולדת. אפילו לא נפגשנו
ביומולדת שלך כי לי היתה פגישה עם הקב"ן. ואם תסלח לי, אני
רציתי לצאת מהצבא, שזה הפסד של שנתיים. אז העדפתי להפסיד יום
אחד איתך. אבל הנה! מאז השבועיים האלה, ישר אחרי שזיינת אותי,
לא הזכרת אותי יותר כמעט, רק חודשיים אחר כך. ובשביל מה? בשביל
להיפרד ממני.
יום ראשון.
מרגישים קצת את הסתיו, למרות שזה מוקדם. הסתיו זו עונה
לפרידות. ואני בהחלט חייב להיפרד מיולי. כל בחורה והעונה שלה.
אז אתה לא איש של חורף! אז מה? זו סיבה מספקת לזרוק אותי? כי
יש לי שם קייצי מדי? אני מתנחמת בזה, שיכול היה להיות יותר
גרוע. יכולת לקחת צבט ולכרות לי את הדגדגן או משהו. מזל שלא
עשית את זה. באמת יש לי תיאבון לא רגיל יחסית לבחורה. זה גם
אחלה ספורט. בכל אופן. כאן נגמר היומן שלך. אז כל הזיונים שלך,
גם כשהיית איתי, פרושים שכל העולם יראה ביומן הזה. ולי הקדשת
שלוש שורות מסריחות.
עכשיו אתה ישן. אני שומעת אותך נושם. אני מצמידה לך כרית לראש.
אתה מתפתל ומפרכס ואז מפסיק. לחלוטין. אני לא שומעת אותך נושם
יותר. היי, יכול להיות יותר גרוע. אישה היתה יכולה לחתוך לך את
הזין ולזרוק אותו דרך חלון של מכונית נוסעת. |